לעולם יתבונן האדם ויכיר בדעתו שאין לו אלא "הַיּוֹם"
נבוא בזה לבאר את הפסוק בדרך מוסר: עצה טובה בא הכתוב להשמיענו – עצה שתועיל לנו רבות הן בזמני "ברכה" של שפע והצלחה, והן בזמני "קללה" של עצבות
לעולם יתבונן האדם ויכיר בדעתו שאין לו אלא "הַיּוֹם"
"כִּי יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבוּלְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר"
"רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה"
"רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה"
"רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה"
"וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ"
"הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל"