"אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ"


המדרש פירש את כפל הלשון "נֹחַ נֹחַ" - שהיה נח לעליונים ונח לתחתונים. וכן מפורש בזוהר הקדוש (בראשית נח, ב) שהיה "נייחא - לעילאין; נייחא - לתתאין" נוח למעלה ולמטה, ויש לבאר כוונת הדברים מה באות שתי דרגות אלו ללמדנו?


השם 'נח' נגזר מלשון מנוחה. במנוחה מצינו שני סוגים: מנוחה רוחנית- המגיעה אל האדם על ידי קיום המצוות ועסק התורה, מנוחה זו מוגדרת "נוח למעלה". מנוחה גשמית - המגיעה לאדם מחמת השפע והעושר שניתן לו, ונקרא "נוח למטה". נח זכה לשתי דרגות של מנוחה, הן מנוחה רוחנית והן מנוחה גשמית.


ובזה באה התורה ללמדנו דרך נאותה לצדיקים: בהגיע האדם "למנוחה רוחנית" מחמת עבודתו את השם יתברך, משפיעים עליו מן השמיים גם "מנוחה גשמית" כגמול למעשיו, כך שנוסף על השפע הרוחני, מושפע עליו "שפע" גשמי, העומד והמסייע אותו להשלמה עצמית, בכל חלקי העבודה. להשגת השלמות נדרשים שלושה תנאים בסיסיים: 'איש צדיק', 'תמים', ו'בדורותיו'.


'איש צדיק' זהו התנאי הראשוני: להיות צדיק משחר נעוריו. התנאי השני, 'תמים'- שיהיה שלם בצדקתו. שלמות זאת כוונתה שקיום המצוות כולן יהיו כלפיו באותה דרגה של חשק והתלהבות, בכולן ינהג באותה דרגת השלמות- שלם בצדקותו. זו דרכו של הצדיק ביחס אל עצמו, אולם נוסף לזה זקוק לתנאי שלישי: 'בדורותיו' – מצד אחד תהיה דעתו מעורבת עם הבריות, עם בני דורו, אך יחד עם זאת, לא ייגרר אחריהם חלילה ויכשל בחטא, אלא גם במצב זה עומד הוא על משמרתו, והרי הוא "אִישׁ צַדִּיק תָּמִים". וכאשר אמרנו, אם זכה האדם לשלמות משולשת זו. מביא על עצמו שפע רוחני ושפע גשמי גם יחד.

ALL RIGHTS RESERVED. TORATHESED.COM 2006-2021