וכי כל העם היו רואים את הקולות מהו ויאמר לעיני כל ישראל, ומהו "חֲזַק וֶאֱמָץ" וכי בו תליא? כי אם ה' לא יחזק ידו ויהושע מה הוא כי יאמר לו חזק ואמץ;
גם יש לכל משכיל להתבונן בשינוים שבאו בין דברי משה ליהושע ובין דברי הקב"ה ליהושע, כי משה אמר "כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם" והקב"ה אמר "כִּי אַתָּה תָּבִיא".
ומה שפירש"י שמשה אמר זקנים שבדור עמך הכל לפי דעתם ועצתם, לכך אמר "כִּי אַתָּה תָּבוֹא" אבל הקב"ה אמר "כִּי אַתָּה תָּבִיא" בעל כרחם טול מקל והך על קדקדם, יש להקשות על זה איך סתר הקב"ה דברי משה כי כל דבריו נאמרו בנבואה ומפי ה', משה אמר "אֶת הָעָם" והקב"ה אמר "כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", משה אמר "אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתָם" תלה ירושת הארץ באבותם, והקב"ה אמר "כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם" ולא תלה באבותם, משה אמר "וְאַתָּה תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם" והקב"ה לא אמר כן אלא אמר "וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִמָּךְ", כל השינוים הללו הלא דבר הוא.
ואני אומר שדבר זה דומה ממש בעיני, למ"ש הקב"ה למשה "יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל" וגו'. התחיל ב'בני ישראל' וסיים ב'קהל' וכבר בארנו למעלה פרשת חקת (כ.יב) שהיו בישראל תמיד שני כיתות, בני ישראל הם זרע אברהם יצחק ויעקב מאמינים בני מאמינים, אבל הערב רב וכן הפחותים שבישראל נקראו בשם 'קהל' או 'עם', והנה מה שחטא משה בהכאת הסלע שלא גרם אל הרואים להביאם לידי אמונה בה' ללמוד ק"ו מן הסלע כמו שפירש רש"י שם וכמו שנאמר יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי. שלא גרמתם להאמין בי ואילו לא היו שם כי אם בנים מאמינים לא היה צריך לעשות לעיניהם דבר הגורם להם חיזוק באמונה, אבל מצד שהיה שם קהל גרים הצריכים חיזוק באמונה על כן הקפיד ה' ואמר יען לא האמנתם בי לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל.
כי אילו היו כולם בני ישראל לא הייתי חושש, אבל מאחר שיש בהם גם קהל בנים לא אמון בם והם צריכים תמיד למעשים אשר יחזקו ברכים כושלות באמונה, על כן לא תביאו את הקהל אל הארץ. כי אותו קהל צריכין לאיש אשר רוח בו אשר יעשה תמיד לעיניהם ניסים המחזיקים ידים רפות באמונה. ודומה לזה ממש אמר משה ליהושע, לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה. ומלת לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל מוסב אש למטה לומר לעיני כל ישראל, 'כל' לרבות הגרים והמוקצים שבעם לעיני כולם חזק ואמץ, ר"ל עשה לעיניהם דברים הגורמים חיזוק באמונה יען כי אתה תבא את העם הזה, כי יש בבני ישראל גם מוקצים שנקראו בשם עם, והם אינן חזקים באמונה כי ברע הם תמיד, ע"כ צריך אתה לעשות לעיניהם דברי חיזוק ואימוץ באמונה כדי שלא יקרה לך כדרך שקרה לי, כי מצדם נאמר לי לכן לא תביאו את הקהל אל הארץ יען לא הקדשתם השם לעיני בני ישראל ע"כ אני מזהירך שלעיני כל ישראל תהיה חזק ואמץ בדברים המסבבים האמונה ואז אתה תבא את העם הזה אל הארץ ולא יקרה לך כדרך שקרה לי.
ובהצעה זו מיושבים כל השינוים הנזכרים, כי בדברי משה ליהושע נאמר "כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם" וזה מדבר במוקצים שבעם, מן הטעם שהזכרנו כי מצדם הוצרך להזהירו לעיני כל ישראל "חֲזַק וֶאֱמָץ" וע"כ אמר כי אתה תבוא את העם הזה לומר זקנים שבדור עמך הכל לפי דעתם ועצתם כי באמת תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה (משלי יז.י) והמוקצים שבעם אינן מקבלים מרות כל עיקר ואין דרכם לישא בעול ולקבל עליהם דברי מנהיגיהם ע"כ אמר משה "כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה" הכל לפי דעתם ועצתם, ואמר "אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתָם" וגו'. כי מצד עצמם אינן זוכין לבא אל הארץ כ"א מצד אשר נשבע ה' לאבותם כי זכות אבותם וזכותך יעמוד להם, לכך נאמר "אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם וְאַתָּה תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם". כי גם זכותך יעמוד להם להנחילם את הארץ אבל להם אין זכות מצד עצמם.
אבל הקב"ה אמר ליהושע סתם חֲזַק וֶאֱמָץ בתורה ומצוה, ולא אמר לעיני בני ישראל, כי הוא מדבר בטובים שבישראל שאינן צריכין חיזוק באמונה, והטובים מקבלים מרדות מנהיגיהם, ע"כ אמר "כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" כי הטובים שבהם שנקראו 'בני ישראל' שומעים בקול מנהיגיהם אף בדבר שהוא כנגד דעתם שהוא כמוכרח בעשיה לכך נאמר "תָּבִיא" - בעל כרחם, כי הטובים מקבלים מרדות ומרות כאמור, ואמר אל הארץ אשר נשבעתי להם. לא הזכיר לאבותם לפי שהטובים שבישראל זוכים אל הארץ מצד עצמם ואינן צריכין לזכות אבות, ואמר ואנכי אהיה עמך כי זכותם של ישראל גרמה לך שאנכי אהיה עמך כי כל מנהיגי ישראל אינן עולים לגדולה כ"א בזכות ישראל, כמ"ש (שמות כח.א) "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".
