"עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה"

לא מובן, מה בא יעקב לחדש לעשו, כי עד עתה היה אצל לבן; עובדה שבוודאי גלויה וידועה היתה לעשו. גם יש להבין במה קשור עניין זה להמשיך דבריו "וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר..."? אלא כוונת יעקב היתה לרמז לעשו, על גדולתו והצלחתו מעל לדרך הטבע.

עשו לא הגיע לבית לבן על מנת לקחת את לאה לאשה, למרות שידע בוודאות כי יעקב נשלח לשם ע"י אביו. וכי ללבן שתי בנות.

הסיבה לכך, טמונה בעצם בסגולת ה"שמות": עשו מגדיר בעצמו את סוד הצלחת יעקב: "הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם" כלומר, סגולת שמו גורמת לו 'לעקוב' אותי, ולהכשילנו פעם אחר פעם. מסתבר, כי מעתה החל עשו לעסוק בבדיקת "שמות" טרם עשה דבר... לא ביקש להתקרב לבית הדוד "לבן" שמא ייפגע הימנו, מאחר ששמו מורה על היותו נבל, שאין מי שיוצא מביתו בשלום, איש הסטרא-אחרא הוא, אשר דרכו לילך משמאל לימין, כך הופך שם לבן להיות נבל - בהיפוך האותיות.

בנוסף לכך, "נבל הוא שמו של השר הממונה על העניות", כמובא בגמרא בפסחים. הווי אומר, ביתו של לבן, מסוכן הוא לשלום חייו... מסוכן הוא לעניות... עשו ירא מהבית הזה! אכן, דבר זה בעצמו מוכיח את גדולת הצלחתו העל טבעית של יעקב, אשר גם איש נבל כמו לבן לא עמד כנגדו, שהנה הוא חוזר עם משפחה ברוכה, וגם עתיר נכסים.

וכה אמר לו יעקב: "עִם לָבָן גַּרְתִּי" בביתו של אותו לבן הידוע, אשר כ"כ יגורת ויראת ממנו, הנה אני גרתי אצלו, ולא ארע לי שום רעה! זאת ועוד, לא זמן מועט ישבתי אצלו, אלא "וָאֵחַר עַד עָתָּה" ולא זה בלבד שלא נעשיתי עני ורש, אלא אדרבה, התעשרתי אצלו, "וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר...", היש הצלחה גדולה מזו?