top of page

"כְּשֶׁהַסָּכָל הֹלֵךְ לִבּוֹ חָסֵר"


פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, (קהלת י) וְגַם בַּדֶּרֶךְ כְּשֶׁהַסָּכָל הֹלֵךְ לִבּוֹ חָסֵר וְגוֹ'. כְּשֶׁבֶּן אָדָם רוֹצֶה לְתַקֵּן דְּרָכָיו לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַד שֶׁלֹּא יֵצֵא לַדֶּרֶךְ צָרִיךְ לְהִמָּלֵךְ בּוֹ וּלְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו עַל דַּרְכּוֹ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים פה) צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו. שֶׁהֲרֵי הַשְּׁכִינָה לֹא נִפְרֶדֶת מִמֶּנּוּ. וּמִי שֶׁלֹּא מַאֲמִין בְּרִבּוֹנוֹ, מַה כָּתוּב בּוֹ? וְגַם בַּדֶּרֶךְ שֶׁהַסָּכָל הֹלֵךְ לִבּוֹ חָסֵר. מִי זֶה לִבּוֹ? זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא יֵלֵךְ עִמּוֹ בַּדֶּרֶךְ וְגוֹרֵעַ מִסִּיּוּעוֹ בְּדַרְכּוֹ. מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ בֶּן אָדָם שֶׁלֹּא מַאֲמִין בְּרִבּוֹנוֹ, עַד שֶׁלֹּא יֵצֵא לְדַרְכּוֹ לֹא בִקֵּשׁ אֶת סִיּוּעַ רִבּוֹנוֹ.


וַאֲפִלּוּ בַּדֶּרֶךְ כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ, לֹא עוֹסֵק בְּדִבְרֵי תוֹרָה, וְלָכֵן לִבּוֹ חָסֵר, שֶׁאֵינוֹ הוֹלֵךְ יַחַד עִם רִבּוֹנוֹ וְלֹא נִמְצָא בְדַרְכּוֹ. וְאוֹמֵר לַכֹּל סָכָל הוּא - וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ דְּבַר אֱמוּנָה שֶׁל רִבּוֹנוֹ, הוּא אוֹמֵר שֶׁזּוֹ טִפְּשׁוּת לַעֲסֹק בָּזֶה. כְּמוֹ זֶה שֶׁשָּׁאֲלוּ לְבֶן אָדָם עַל אוֹת הַבְּרִית שֶׁרָשְׁמוּ בִּבְשַׂר הָאָדָם, וְאוֹמֵר שֶׁלֹּא דְּבַר אֱמוּנָה הוּא. שָׁמַע זֹאת רַבִּי יֵיבָא הַזָּקֵן וְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, וְנַעֲשָׂה גַל שֶׁל עֲצָמוֹת. וְאָנוּ בַּדֶּרֶךְ הַזּוֹ בְּסִיּוּעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצִים לוֹמַר דִּבְרֵי תוֹרָה.


פָּתַח וְאָמַר, (תהלים פו) הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךְ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךְ יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךְ. פָּסוּק זֶה קָשֶׁה, שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ, הַכֹּל בְּיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוּץ מִלִּהְיוֹת צַדִּיק אוֹ רָשָׁע. וְדָוִד אֵיךְ תָּבַע אֶת זֶה מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? אֶלָּא דָּוִד כָּךְ אָמַר, הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךְ - אוֹתָהּ דֶּרֶךְ מִישׁוֹר וּמְתֻקֶּנֶת לְגַלּוֹת עֵינַי וְלָדַעַת אוֹתוֹ. אַחַר כָּךְ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךְ - אֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ אֱמֶת וְלֹא אֶסְטֶה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל. יַחֵד לְבָבִי - מַה זֶּה לְבָבִי? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם עג) צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי.


וְכָל זֶה אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךְ. לְהִדָּבֵק בְּיִרְאָתֶךְ, לִשְׁמֹר אֶת דְּרָכַי כָּרָאוּי. לְיִרְאָה שְׁמֶךְ - מְקוֹם חֶלְקִי שֶׁבּוֹ שְׁרוּיָה הַיִּרְאָה לִירָא. בֹּא רְאֵה, כָּל בֶּן אָדָם שֶׁיָּרֵא אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שְׁרוּיָה עִמּוֹ הָאֱמוּנָה כָּרָאוּי, שֶׁהֲרֵי אוֹתוֹ אָדָם הוּא שָׁלֵם בַּעֲבוֹדַת רִבּוֹנוֹ. וּמִי שֶׁלֹּא שְׁרוּיָה בּוֹ יִרְאַת רִבּוֹנוֹ, לֹא שְׁרוּיָה בּוֹ אֱמוּנָה, וְאֵינוֹ כְדַאי לִהְיוֹת לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.

Comments


bottom of page