"כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ" אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, וּבזַי יֵקָלּוּ, מִי שֶׁלֹּא לְכַבֵּד אֶת רִבּוֹנוֹ וְלֹא מִתְכַּוֵּן בָּאָמֵן, שֶׁשָּׁנִינוּ, גָּדוֹל הָעוֹנֶה אָמֵן יוֹתֵר מִן הַמְבָרֵךְ. וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁאָמֵן מוֹשֵׁךְ בְּרָכוֹת מִמַּבּוּעַ הַמֶּלֶךְ, וּמֵהַמֶּלֶךְ לַמַּלְכָּה (זו כנסת ישראל). וּבְאוֹתִיּוֹת חֲקוּקוֹת שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר, מֵאָלֶ''ף לְמֵ''ם, וּמִמֵּ''ם לְנוּ''ן. כֵּיוָן שֶׁמַּגִּיעוֹת הַבְּרָכוֹת לְנוּ''ן, מִשָּׁם שׁוֹפְעוֹת וְיוֹצְאוֹת בְּרָכוֹת לָעֶלְיוֹנִים וְלַתַּחְתּוֹנִים וּמִתְפַּשְּׁטוֹת בַּכֹּל. וְקוֹל יוֹצֵא: הִשָּׁקוּ מֵהַשְׁקָאַת הַבְּרָכוֹת שֶׁהוֹצִיא פְּלוֹנִי עֶבֶד הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל לְמַטָּה מְשַׁמְּרִים לְהָשִׁיב אָמֵן, לְכַוֵּן לִבָּם כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, כַּמָּה פִּתְחֵי בְרָכוֹת פְּתוּחִים לוֹ לְמַעְלָה, כַּמָּה טוֹבוֹת נִמְצָאוֹת בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, כַּמָּה שִׂמְחָה בַּכֹּל. מָה הַשָּׂכָר לְיִשְׂרָאֵל שֶׁגָּרְמוּ אֶת זֶה? שָׂכָר לָהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּשָׁעָה שֶׁמְּצִיקִים לָהֶם (לישראל) וּמִתְפַּלְלִים תְּפִלָּה לִפְנֵי רִבּוֹנָם, קוֹל מַכְרִיז בְּכָל הָעוֹלָמוֹת: (ישעיה כו) פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים. אַל תִּקְרֵי אֱמוּנִים אֶלָּא אֲמֵנִים. פִּתְחוּ שְׁעָרִים, כְּמוֹ שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל פּוֹתְחִים שַׁעֲרֵי הַבְּרָכוֹת, כָּךְ כָּעֵת פִּתְחוּ שְׁעָרִים, וְתִתְקַבֵּל תְּפִלָּתָם מֵאוֹתָם שֶׁמְּצִיקִים לָהֶם.זְהִ בָּעוֹלָם הַזֶּה. בָּעוֹלָם הַבָּא מַה שְּׂכָרָם? שֶׁכְּשֶׁיֵּצֵא אָדָם מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהָיָה שׁוֹמֵר לְהָשִׁיב אָמֵן, מַה זֶּה שׁוֹמֵר? כְּלוֹמַר, שׁוֹמֵר אוֹתָהּ בְּרָכָה שֶׁאָמַר אוֹתוֹ הַמְבָרֵךְ, וּמְחַכֶּה לוֹ לְהָשִׁיב אָמֵן כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ. נִשְׁמָתוֹ עוֹלָה, וּמַכְרִיזִים לְפָנֶיהָ: פִּתְחוּ שְׁעָרִים לְפָנָיו, כְּמוֹ שֶׁהוּא הָיָה פּוֹתֵחַ שְׁעָרִים כָּל יוֹם כְּשֶׁהָיָה שׁוֹמֵר אֱמוּנִים. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַה זֶּה אָמֵן? אָמַר רַבִּי אַבָּא, הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ הַכֹּל. אָמֵן נִקְרָא מַבּוּעַ שֶׁל אוֹתוֹ הַנַּחַל שֶׁשּׁוֹפֵעַ, אָמֵן נִקְרָא, שֶׁכָּתוּב (משלי ח) וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן. אַל תִּקְרֵי אָמוֹן אֶלָּא אָמֵן. קִיּוּם הַכֹּל אוֹתוֹ הַנַּחַל (הטל) שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא, אָמֵן נִקְרָא. שֶׁלָּמַדְנוּ, (תהלים קו) מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם - עוֹלָם שֶׁלְּמַעְלָה, עוֹלָם שֶׁלְּמַטָּה. גַּם כָּךְ אָמֵן וְאָמֵן - אָמֵן שֶׁלְּמַעְלָה, אָמֵן שֶׁלְּמַטָּה. אָמֵן קִיּוּם שֶׁל כֻּלָּם, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ אָמֵן בְּאוֹתָן אוֹתִיּוֹת.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, וּבזַי יֵקָלּוּ, מִי שֶׁלֹּא לְכַבֵּד אֶת רִבּוֹנוֹ וְלֹא מִתְכַּוֵּן בָּאָמֵן, שֶׁשָּׁנִינוּ, גָּדוֹל הָעוֹנֶה אָמֵן יוֹתֵר מִן הַמְבָרֵךְ. וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁאָמֵן מוֹשֵׁךְ בְּרָכוֹת מִמַּבּוּעַ הַמֶּלֶךְ, וּמֵהַמֶּלֶךְ לַמַּלְכָּה (זו כנסת ישראל). וּבְאוֹתִיּוֹת חֲקוּקוֹת שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר, מֵאָלֶ''ף לְמֵ''ם, וּמִמֵּ''ם לְנוּ''ן. כֵּיוָן שֶׁמַּגִּיעוֹת הַבְּרָכוֹת לְנוּ''ן, מִשָּׁם שׁוֹפְעוֹת וְיוֹצְאוֹת בְּרָכוֹת לָעֶלְיוֹנִים וְלַתַּחְתּוֹנִים וּמִתְפַּשְּׁטוֹת בַּכֹּל. וְקוֹל יוֹצֵא: הִשָּׁקוּ מֵהַשְׁקָאַת הַבְּרָכוֹת שֶׁהוֹצִיא פְּלוֹנִי עֶבֶד הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל לְמַטָּה מְשַׁמְּרִים לְהָשִׁיב אָמֵן, לְכַוֵּן לִבָּם כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, כַּמָּה פִּתְחֵי בְרָכוֹת פְּתוּחִים לוֹ לְמַעְלָה, כַּמָּה טוֹבוֹת נִמְצָאוֹת בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, כַּמָּה שִׂמְחָה בַּכֹּל. מָה הַשָּׂכָר לְיִשְׂרָאֵל שֶׁגָּרְמוּ אֶת זֶה? שָׂכָר לָהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּשָׁעָה שֶׁמְּצִיקִים לָהֶם (לישראל) וּמִתְפַּלְלִים תְּפִלָּה לִפְנֵי רִבּוֹנָם, קוֹל מַכְרִיז בְּכָל הָעוֹלָמוֹת: (ישעיה כו) פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים. אַל תִּקְרֵי אֱמוּנִים אֶלָּא אֲמֵנִים. פִּתְחוּ שְׁעָרִים, כְּמוֹ שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל פּוֹתְחִים שַׁעֲרֵי הַבְּרָכוֹת, כָּךְ כָּעֵת פִּתְחוּ שְׁעָרִים, וְתִתְקַבֵּל תְּפִלָּתָם מֵאוֹתָם שֶׁמְּצִיקִים לָהֶם.זְהִ בָּעוֹלָם הַזֶּה. בָּעוֹלָם הַבָּא מַה שְּׂכָרָם? שֶׁכְּשֶׁיֵּצֵא אָדָם מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהָיָה שׁוֹמֵר לְהָשִׁיב אָמֵן, מַה זֶּה שׁוֹמֵר? כְּלוֹמַר, שׁוֹמֵר אוֹתָהּ בְּרָכָה שֶׁאָמַר אוֹתוֹ הַמְבָרֵךְ, וּמְחַכֶּה לוֹ לְהָשִׁיב אָמֵן כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ. נִשְׁמָתוֹ עוֹלָה, וּמַכְרִיזִים לְפָנֶיהָ: פִּתְחוּ שְׁעָרִים לְפָנָיו, כְּמוֹ שֶׁהוּא הָיָה פּוֹתֵחַ שְׁעָרִים כָּל יוֹם כְּשֶׁהָיָה שׁוֹמֵר אֱמוּנִים. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַה זֶּה אָמֵן? אָמַר רַבִּי אַבָּא, הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ הַכֹּל. אָמֵן נִקְרָא מַבּוּעַ שֶׁל אוֹתוֹ הַנַּחַל שֶׁשּׁוֹפֵעַ, אָמֵן נִקְרָא, שֶׁכָּתוּב (משלי ח) וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן. אַל תִּקְרֵי אָמוֹן אֶלָּא אָמֵן. קִיּוּם הַכֹּל אוֹתוֹ הַנַּחַל (הטל) שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא, אָמֵן נִקְרָא. שֶׁלָּמַדְנוּ, (תהלים קו) מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם - עוֹלָם שֶׁלְּמַעְלָה, עוֹלָם שֶׁלְּמַטָּה. גַּם כָּךְ אָמֵן וְאָמֵן - אָמֵן שֶׁלְּמַעְלָה, אָמֵן שֶׁלְּמַטָּה. אָמֵן קִיּוּם שֶׁל כֻּלָּם, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ אָמֵן בְּאוֹתָן אוֹתִיּוֹת.
