top of page

אור החיים

ר' חיים אִבְּן עטר, אור החיים הקדוש (1696-1743)
המקובל פוסק הלכה, מגדולי פרשני המקרא והתלמוד

"וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי"

נכתב "וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל", מה הטעם אומרו 'בישראל' ולא אמר 'עם ישראל' וכמו בפרשת בשלח "וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל"

"וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ"

אור-החיים הקדוש על מדוע נאמר "וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ" שהרי היה צריך לומר 'ושבית אותו' עצמו

"יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב"

אור החיים הקדוש על יעודים אלו המכוונים כנגד קיום המצות כי על ידי המצות מתפתחים צינורי השפע ומתייחדים המדות העליונות

"וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם מֶה עָשִׂיתָ לִי"

ר' חיים אבן עטר, אור החיים הקדוש על בלעם הרשע שאפילו שהיה במין הברכה עצמה היה מתחכם לומר מין ברכה שבו קללה

"יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ"

"יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי...

"הִנֵּה הָעָם הַיֹּצֵא מִמִּצְרַיִם"

מצינו במדרש שבלעם היה בין יועציו של פרעה, אשר אמרו: "הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ", והוא אשר יעץ להעביד את בני ישראל בפרך, שלא להוציאם מן הארץ...

"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה"

צריך לדעת אומרו "וְהָיָה" מה יהיה, אם השמירה שהוא אומר בסמוך, לא היה צריך לכתוב אלא "עקב תשמעון ושמר", ומה צורך בתיבת "וְהָיָה"? עוד צריך...

"וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ וּמָצָאתָ"

"וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ וּמָצָאתָ כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ"; ב' כתובים הבאים אלו צריכין...

"וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ"

קשה שמדבריו כאן משמע שאחר שישמעו וישמרו ויעשו כל המשפטים בזה יזכו לשמור להם הבטחתו, וממה שאמר בפרשה זו עצמה (ט' ה') "לֹא בְצִדְקָתְךָ"...

"כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ"

"יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב"; פירוש על דרך אומרם ז''ל (אבות...

"אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ אַל תִּירָא כִּי אִתְּךָ אָנֹכִי"

טעם אומרו "אָבִיךָ" ללא צורך, גם דייק לומר אביך ב"אַבְרָהָם" ולא אמר 'אברהם ויצחק אבותיך', נתכוין למעט עשו מירושת אברהם ועשה יעקב הוא...

"וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת"

היה לו לומר עולות 'שבע פרות מן היאור' כי מן הראוי יזכיר העולה ואח''כ מקום שעולה משם. ואולי שיכוין לומר כי כל הוייתן היתה מן היאור. ולזה...

"וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם"

הקדים לתת טעם למשטמתם של אחים לאח קטן ואמר "וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו" וגו' פירוש כי הגם שיוסף הוציא דבת אחיו, אף על...

"וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו גְּשׁוּ נָא אֵלַי וַיִּגָּשׁוּ"

טעם ההגשה, לצד שרצה לומר להם ענין המכירה לזה לא רצה לומר להם אלא בלחישה, לזה אמר גשו ואחר שנגשו אמר להם וגו' וַיֹּאמֶר אֲנִי יוֹסֵף...

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה"

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ";...

"וּשְׁמִי יְ-ה-וָ-ה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם"

"וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יְ-ה-וָ-ה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם"; טעם שהזכירם בפרטות, לצד שכל...

"וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה"

אור החיים הקדוש על החשיבות הגדולה של השמחה בחיי היום יום, והסיבה שלפעמים נקרא "יעקב" ולפעמים "ישראל" שם אבינו בתורה

"אֱמֹר אֲלֵהֶם לְדֹרֹתֵיכֶם"

מדוע יתור "אֱמֹר אֲלֵהֶם" אם על האמורים בסמוך שהם הכהנים - לא היה צורך, שעליהם התחיל לדבר ואם על ישראל - הלא לא הוזכרו בסמוך לזה

"הַיּוֹם הַזֶּה ה' אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים"

ר' חיים אבן עטר, אור החיים הקדוש על "הַיּוֹם הַזֶּה" וכי היום ה' מצווה? והלא כבר ציווה בהר סיני

"הַלְה' תִּגְמְלוּ זֹאת"

'אמר לשון 'גמול' להעיר שבמקום שיגמלוהו טובות כעל כל אשר גמלם, הנה הם משלמים רעה תחת טובה, ואומרו "עַם נָבָל וְלֹא חָכָם" ואין חכם הפכיות...

"ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן"

פירוש לצד שהפחד שנפל אליהם הוא מהשר, וכמו שפירשנו בפסוק "וּפַרְעֹה הִקְרִיב" לזה אמר להם בשלמא אם היו הם הלוחמים ישערו כי עצום הוא מהם,...

"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה"

אור החיים הקדוש, ר' חיים אבן עטר, על התהיה איך זכה יתרו שתקרא על שמו פרשה זו

"וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"

צריך לדעת למה קראו "מִקְדָּשׁ" ותיכף חזר בו וקראו משכן דכתיב "אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן". ונראה כי אומרו "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ" היא...

"בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר"

ר' חיים אִבְּן עטר, אור החיים הקדוש, על המשפט המוכר המשמש ביומיום כביטוי נגד עין הרע

"וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר"

ברכה זו כנגד מה שהעלים ממנו הארץ ולא הודיעו קודם לצאתו, ונסיון זה גדול הוא שיצא מארצו אל השדה מבלי דעת אן יפנה והוא לא הרהר לזה הבטיחו כי...

"רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה"

צריך לדעת למה אמר לשון ראיה על הדברים, ולמה לשון יחיד כיון שכל הפרשה בלשון רבים; ונראה שהכוונה היא, כי לפי שבא להבחירם בעולם העליון...

"אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי יְ-ה-וָ-ה"

"וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי ה'"; צריך לדעת למה כפל לומר דברים עצמם...

"וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא"

אור החיים על מבנה הפסוק המקדים את הרואה לנראה

"וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה' וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט"

אור החיים על ההליכה המשותפת של לוט עם אברהם ששונה במהותה מהליכתו של אברהם עצמו

אור החיים הקדוש

bottom of page