"יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב"


"יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה" מכאן מתחיל יעוד הטוב שכנגד מעשה המצות עד לבסוף, ולזה גמר אומר כי תשמע אל מצות ה' אלהיך אלו מצות עשה, והנה יעודים אלו הם מכוונים כנגד קיום המצות כי על ידי המצות מתפתחים צינורי השפע ומתייחדים המדות העליונות.


ואמר "יִפְתַּח ה' לְךָ" בכינוי שמבטיחו ה' שיפתח לו פירוש בשבילו לבד, הכוונה הגם שיסובבו אחרים לסתום באמצעות הצדיק יפתח אוצר הטוב ושם הטוב הוא סוד הנהר, והוא סוד (משלי י') צדיק יסוד עולם.


ואומרו "אֶת הַשָּׁמַיִם" הוא סוד השפעה עליונה למעלה כידוע ליודעי חן, ואומרו "וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים" ואתה לא תלוה - הנה ידוע שבזמן שישראל עושים רצונו של מקום השפע של כל העולם בא על ידי ישראל, והעולם כלו ניזון מתמצית עם בני ישראל, ולהיפך ניזונין ישראל מתחת ידי האומות, לזה אמר "וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה" ממנו, הוצרך לומר "וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה", שאם לא כן אין היכר לברכה כי דרך העולם הוא שהגדולים והעשירים לווים זה מזה ולאחר מכן חוזר גם כן המלוה ולוה ממנו, לזה אמר "וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה" ובזה יהיה היכר למאמר "וְהִלְוִיתָ";


ואומרו "וּנְתָנְךָ יְהֹוָ"ה לְרֹאשׁ" וגו', פירוש שיהיו ישראל תחת ממשלת ראש העולם שהוא אלהי ישראל, ולא לזנב שהם שרי מעלה - ובזה תמיד יהיו במדרגה העליונה, כאומרו "וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה", על דרך אומרם ז''ל (מדרש תנחומא ד''פ ויצא) בפסוק (ירמי' ל') "וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב" שראה יעקב בסולם עולים ואחר כך יורדים, חשב שגם הוא כן אחר שיעלה ירד ת''ל "אַל תִּירָא" וגו'.


והוא אומרו "וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה", הטעם "כִּי תִשְׁמַע" וגו' פירוש כנגד מצות 'עשה' כמו שגמר אומר ולעשות, וטעם שלא אמר בפירוש 'כי תעשה מצות', לפי שיש מצות כמה וכמה שאינם ביד האדם לעשותם, לזה אמר "כִּי תִשְׁמַע" וגו' ולעשות פירוש תקבל עליך לעשות, וטעם אומרו לשמור ביעוד זה, בא הכתוב להודיע כי אין יעוד למצות 'עשה' אלא אחר שהקדים להם שמירת מצות 'לא תעשה', שאם לא כן זבחי רשעים תועבה, וכל מצוה שעושה בעל עבירות - שורה עליה סטרא אחרא ואינה עושה פרי, לזה הקדים לומר 'לשמור' ואחר כך אמר 'ולעשות' שהוא מעשה המצות שעליו באו היעודים הטובים האמורים מוהותירך עד סוף.