"הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל"


"מעון" הוא שמו של אחד משבעת הרקיעים שבשמים, כמו שגילו לנו חז"ל במסכת חגיגה (יב) "שבעה רקיעים הם: וילון, רקיע, שחקים, זבול, מעון, מכון, ערבות". ויש לתת טעם מדוע הזכיר כאן הכותב רק את הרקיע החמישי בלבד - 'מעון'.


נראה לבאר זאת לאור המוסבר שם בגמרא על תפקידם ומהותם של כל אחד מן הרקיעים. לגבי רקיע ה"מעון", מובא שהוא הרקיע שיש בו כיתות של מלאכי השרת שאומרות שירה בלילה, 'מעון' לשון מדור, מקום שמלאכים דרין בו- רש"י, וחשות ביום מפני כבודן של ישראל שמקלסים את הקב"ה היום.


אם כן, רקיע ה"מעון" מוכיח יותר מכל על גדולתם של ישראל, אפילו כלפי מלאכי השמים, עד שהמלאכים מנועים מלקלס את הקב"ה בשעה שישראל ערים. מעתה, כאשר אנו מבקשים מאת הקב"ה שיברכנו, אנו מקפידים להדגיש שאנחנו חפצים שהוא בכבודו ובעצמו יברך את עמו ישראל, לא רק על ידי שלוחיו - מלאכיו. כיצד אנו מבטאים זאת?


"הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ" ממקום זה מוכיח את טפילותם של המלאכים ביחס לעם ישראל, כך שאין ראוי שהקטן יברך את הגדול ממנו, ולכן – "וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל". הקב"ה בעצמו יברך את ישראל, ללא 'אמצעי', בלי תיווכם ושליחותם של המלאכים. אין אנחנו מסתפקים במה שאמר יעקב אבינו עליו השלום: "הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים". כי אנו מבקשים ברכה מאת הקב"ה בכבודו ובעצמו.

ALL RIGHTS RESERVED. TORATHESED.COM 2006-2021