"שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" דקדק רבינו מהר"ם אלשיך ז"ל אומרו "אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" לשון יתר הוא; ונרצה לפרש בס"ד כי יודיע הקב"ה מתחלה דהמרגלים חוטאים וגורמים עכבת ישראל במדבר יום לשנה יום לשנה, כי כפי מספר הימים אשר תרו בהם את הארץ - יתעכבו ישראל שנים במדבר, ולכן כיון שתרו ארבעים יום נתעכבו במדבר מ' שנה.
וכבר הוא יתברך גזר שלא יכנס משה רבנו עליו-השלום לארץ ישראל כי שם שליטת יהושע, וצריך שיפטר סמוך לכניסתם, וכאשר היה על כן משך הימים אשר האריכו לתור בם את הארץ סיבבו שיחיה משה רבנו עליו-השלום שנים יותר, שאם היו תרים עשר או עשרים יום לא היו שוהים במדבר אלא עשר או עשרים שנים והיה מוכרח הדבר שיפטר משה רבנו עליו-השלום קודם זמן זה, לכן מתחלה צוהו השם-יתברך שיתורו את ארץ כנען כולה ולא מקצתה, כדי שיאריכו ימים בריגול הארץ ואז ממילא גם משה רבנו עליו-השלום יחיה עוד שנים כנגדן במדבר;
וזה שכתוב "שְׁלַח לְךָ" – להנאתך, אנשים בתנאי שיתורו את ארץ כנען אשר אני נותן לבני ישראל, רוצה לומר כל החלק שאני נותנו לבני ישראל ולא סגי במקצת, וזה להנאתך כדי שתחיה יותר.
