"וְכִי יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר אוֹ אֲשֶׁר בְּתוֹכְכֶם... כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כֵּן יַעֲשֶׂה"

בכל הפרשה העצומה הזו פוגשים אנו שבר גדול שנוצר בעקבות שליחוּת המרגלים, הפחד הגדול שפושה בבני-ישראל, המכה הקשה שסופג העם בקרב, וטיעוני משה אל מול הקב"ה שמאס בדור המדבר.

ובתום כל המאורעות הקשים הללו וההחלטה שלא לאפשר לכל דור המדבר להכנס לארץ, ה' נעתר למשה, לא נוטש את העם ואף מכין אותם לקראת הבאות: "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: כִּי תָבֹאוּ אֶל-אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם", ופורש לפניהם הלכות הקרבת קורבן לביצוע כאשר אכן יגיעו בסופו של דבר אל הארץ.

הלכות הקורבן פונות לא רק אל בני ישראל אלא מציינות הלוך וחזור:

"וְכִי-יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר אוֹ אֲשֶׁר בְּתוֹכְכֶם... כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כֵּן יַעֲשֶׂה",

"חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר", "כָּכֶם כַּגֵּר יִהְיֶה לִפְנֵי ה'",

"יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם",

"וְנִסְלַח לְכָל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם",

"וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם";

ומדוע אם כן, לא נאמר 'הגר אשר יעלה עמכם לארץ' או 'הגר אשר ידור עמכם', אלא חזרה התורה ודרשה "אֲשֶׁר בְּתוֹכְכֶם", "וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם"; שהרי הגר יעלה לצידם אל הארץ, ומהו אם כן הגר אשר בתוככם?

וכבר אמר הרמב"ם, הישר בפתיחת דבריו ב"שמונה פרקים" את הדבר הגדול הבא: "דַּע, שֶּׁנֶּפֶשׁ הָאָדָם אַחַת"; ר"ל שלנפש פעולות רבות - החלק השכלי, החלק המדמה, החלק המתעורר וכו' אך דע כי "נפש האדם היא אחת", הוא הנדרש לשלוט בכל יצריו וחלקי נפשו ולהנהיגם אל הדבר הראוי; שלא יאמר אדם זה יצר הרע אשר בתוכי, אלא דע שאתה-אתה הוא המכלול וביכולתך וכוחותיך לשלוט על פעולות חלקי הנפש אשר כלולות בך בתוכך.

וכבר דרשו רבותינו: "בזמן שהקול קול יעקב - אין הידים ידי עשיו" על יעקב ועשו הדרים בכפיפה אחת, ולפיכך נוכל לפרש את דברי יצחק אבינו, שכך אמר ליעקב: אמנם חרבו של עשיו תשאר גם כאשר יעסוק יעקב בתורה, אבל הידים - הבית יד של החרב וכמו כן גם ידו של עשיו עצמו אשר רוצה לאחוז בחרב-לא יתקיימו, כך שהחרב תשאר ללא שימוש. ולכן כפל יצחק את דבריו: בזמן שהקול-קול יעקב, כלומר כאשר יעקב משמיע את קולו פעמיים, כשהוא לומד את התורה שבכתב והתורה שבעל פה - אין הידים ידי עשיו, כלומר שחסרים לעשיו שתי הידים, הבית של החרב וידו שלו המחזיקה בחרב.

ומכך נבין את ההדגשה "וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם", "אֲשֶׁר בְּתוֹכְכֶם" – העשיו אשר בתוככם. גם כאשר תגיעו אל הארץ אין אומר הדבר שתהיו שלמים, עדיין יטש בכם המאבק הפנימי, אך דעו כי "תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם" ואם תלכו אחריה ותבצעו אותה; "וְכִי-יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר אוֹ אֲשֶׁר בְּתוֹכְכֶם... כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כֵּן יַעֲשֶׂה", כאשר אתם תעסקו במצוות אלו, העשיו אשר בתוככם יכוף את עצמו ללא ברירה, אתם תשלטו בו, ואז "כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כֵּן יַעֲשֶׂה".