ח' יוסף חיים, הבן איש חי מבגדד (1835-1909)

הקדוש המקובל, דרשן, מחבר ספרים ומפוסקי ההלכה הבולטים 

"הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף"

הבן איש חי בביאורו הברור והנהיר על התהיה תיבת “אחד” היא שפת יתר, והיה צריך להכתב “והאיש יחטא” וגו’

“וַיִּקַּח קֹרַח”

“המקח הרע” שקרח לקח לעצמו, מורה שכל אדם שחוטא באיזשהו חטא - נדבק בו החלק הרע שבאותו החטא ומטמא אותו

"בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שֽׁוּר"

כפל הלשון 'בֵּן פֹּרָת... בֵּן פֹּרָת' מורה על חלקו של יוסף שהיה כפול מכל אחיו, מאחר שהחשיבו יעקב כמו שניים, כפי שנאמר קודם לכן בפרשה....

"וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן"

פרשה זו עשה לה הקב"ה סימניות מלמעלה ולמטה, לומר שאין זה מקומה (שהיתה ראויה להכתב היכן שמפורשים המסעות, בפרשת במדבר)

"וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם"

לכאורה, היה צריך להכתב "כי תבוא מלחמה" או "כי תהיה מלחמה", שהפסוק מדבר על המלחמה שתתרחש מעצמה ומדוע ננקט לשון "כי תבואו" דמשמעותו שהעם...

"וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ"

במדרש בפסוק "וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ" סימן נתן להם יעקב אבינו עליו-השלום ואמר ששם אביו דג הוא יכבוש את הארץ וכן היה שיהושע הוא...

"שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן"

מדוע הוסיפה התורה "שלח לך אנשים", שהרי היה ניתן לומר "שלח אנשים"

"אָדָם כִּי-יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה'"

הבן איש חי, ח' יוסף חיים מבגדד, על הפסוק שלכאורה היה צריך לכתוב "אדם כי יקריב קרבן", תיבת "מכם" נראית כשפת יתר, הלא הדבר הוא

"יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ"

כדי לבאר את דברי המדרש הללו, נקדים שלוש הקדמות: רבינו החיד"א ז"ל כתב, שעשיו ירצה לשעבד את יעקב מכח דרשת חז"ל "כבד את אביך" וגו', "את"...

ה'פשט' והסוד שבתורה

"יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי" לב, ב. דברי התורה, על כל חלקיה, נמשלים ל'מטר' ול'טל'. חלק ה"סוד" דומה למטר: לפעמים...

"כִּי הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה"

הביטוי 'כִּי הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה' נראה לכאורה מיותר, כאשר הכתוב מזכיר מיד 'וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם אֶת הָאָרֶץ'... ונראה...

"וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב"

ברם הסוד של ההצלחה בעבודת ה' הוא לא לייחס חשיבות לעניינים שמחוץ לתורה הקדושה, לא יעדיף להתעסק בדברים אחרים העלולים להוות משקל נגד,...

"וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם"

מה משמעות "אשר תשים לפניהם", על-פניו היה צריך לומר "ואלה המשפטים אשר תלמדם"

"הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם... לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא"

כיצד המן, לחם השמיים, לא שימש רק כמזון לגוף, אלא שימש גם כניסיון עבור בני-ישראל האם הולכים הם בדרך התורה

"דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם"

הלשון 'דבר נא' יש בו משמעות בקשה של זירוז. הלא מדובר עוד לפני ההתראה על מכת החושך, חודשיים טרם יציאתם ממצרים בפועל - מדוע היה עליהם להזדרז

"מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל"

כדי להבין את עומק כוונת הפסוק, נקדים לבאר מדוע ניתנה התורה לישראל דווקא בהיותם במדבר ולא לאחר שנכנסו לארץ ישראל. והנה, לימוד התורה הוא...

"וַיַּהֲפֹךְ ה' אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ"

הגמ' במסכת סנהדרין (קה, ב) אומרת שכל הברכות של בלעם הרשע הפכו לבסוף לקללות, וכפי שהתכוון לקלל את ישראל בתחילה, פרט לברכה אחת: "מַה טֹּבוּ...

"וַיִּחַר אַף אֱלֹהִים כִּי הוֹלֵךְ הוּא"

כשנתבונן בפסוקים העוסקים בהליכתו של בלעם אצל בלק, נבחין בכמה וכמה דקדוקים ותמיהות, נזכיר בעז"ה חלק מהם: נאמר "וַיִּחַר אַף אֱלֹהִים כִּי...

"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה"

הבן איש חי על שאלת הגמרא איזו שמועה שמע יתרו, אשר בגינה "בא ונתגייר"

"וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם"

הרי פסוק זה אינו נמנה כלל בין עשרת הדברות שנאמרו בהר סיני, והוא מוזכר רק בסוף ספר ויקרא, ומה היא אפוא הטענה הנחרצת לזה שנמכר לעבד עברי?

"וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים"

ביקש (משה רבינו) דרכיו של הקב”ה ונתן לו. אמר לפניו: רבונו של עולם, מפני מה יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו, יש רשע וטוב לו ויש רשע ורע לו?

"וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן"

דברי גמרא הללו הם מוקשים ביותר. ראשית, מנין ידע כלב שבכוונת המרגלים להוציא דיבה על ארץ ישראל, והלא הם לא דברו עליה סרה אלא לאחר שחזרו...

"וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ"

שותפות זו של "יששכר וזבולון", מזכה את ה'זבולון' -תומך התורה- בשכר מופלג כאילו הוא בעצמו עסק בתלמוד התורה. ועל זה נאמר (קהלת ז,יב): "בצל...

"אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי"

ותיבת "וְאָנֹכִי" לכאורה מיותרת, די אם היה אומר "ולא ידעתי", ומה ראה יעקב להדגיש "ואנכי" לא ידעתי? והנראה לפרש, שיעקב התכוון בזה להבטחתו...

"וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר"

ידוע כי המילה "לאמור כוונתה: 'לומר לאחרים': שייאמר הדבר לפלוני. ומעתה חל עלינו לבאר למי באמת התכוון יעקב באומרו "לֵאמֹר"; על הפסוק...

"עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה"

הבן איש חי על מה בא יעקב לחדש לעשו, שהרי ידוע לו כי עד עתה היה אצל לבן; גם יש להבין במה קשור להמשיך דבריו "וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר..."?

"וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר"

נבוא-לבאר בס"ד לרמוז אומרו "וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר" כי מצינו שאחיו מכרוהו בעשרים כסף, וצריך-לבאר מה טעם מצאו בסך זה של עשרים, וכי זה...

"וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנָי שְֽׁלַֽח נָא בְּיַד תִּשְׁלָֽח"

שאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא: אם הקב"ה אוהב את העניים, מדוע הוא בעצמו אינו מפרנסן? הבן איש חי על חשיבות מצוות נתינת צדקה

"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים"

עמים רבים שמעו אודות הנפלאות והמופתים שנעשו במצרים, מה שוני היה בשמיעתו של יתרו מכל שאר האנשים

"וְלֹֽא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם"

ח' יוסף חיים, הבן איש חי מבגדד, על "הרהורי עבירה קשים מעבירה" שנאמר שההרהור חמור מן המעשה

"לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ"

"אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה"...

"וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ"

"וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ"; העולם הזה הוא...

"וּנְתָנְךָ ה' לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב... כִּי תִשְׁמַע אֶל מִצְו‍ֹת ה' אֱלֹהֶיךָ"

מדרגה גבוהה זו של "וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה", תתפרש יפה על פי דבריהם של הקדמונים, שהסבירו את המאמר הנפוץ ש"ישראל"...

"וַיֹּאמַר ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ"

נרצה לבאר בס"ד כי ידוע דרשת רז"ל שדרשו פסוק זה מדבר על מה שהחזיר הקב"ה את התורה על שרי אדום וישמעאל ושאר אומות-העולם ולא קבלוה, ויש לשאול...

"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם"

נמצא שלולא עוונותינו היו ישראל שרויים בגלות 172 שנה בלבד. וניתן לרמוז זאת בפסוק שלפנינו: "וְהָיָה עֵקֶב (גימטריא: 172) תִּשְׁמְעוּן אֵת...

"אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ"

הבן איש חי על הגדולה והחשיבות של מתן צדקה, זכות שנרשמת על שמך לעד

"אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו"

"כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ"; נבוא לבאר בס"ד, משכן...

"וְהָיָה פִי רֹאשׁוֹ בְּתוֹכוֹ שָׂפָה יִהְיֶה לְפִיו"

הבן איש חי על 'שניים שנכנסו להתפלל, וקדם אחד מהם להתפלל ולא המתין את חברו ויצא - טורפים לו תפלתו בפניו'

"וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מוֹתוֹ"

הנהגת משה רבנו עליו השלום בשעת פטירתו והסתלקותו, מוכיחה יותר מכל עד כמה היתה גדולה אהבתו כלפי בני ישראל, אותם נשא על לוח ליבו תמיד, עד...

"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי"

פסוק זה פותח את נבואת התוכחה החמורה שהשמיע משה רבינו ע"ה לבני ישראל. אנו מבחינים כי משה פונה בדבריו אל ה"שמים" ואל "הארץ", אולם יש הבדל...

"וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה"

"בספר דברים הוזכרו הברכות והקללות שבתורה, הרב חיד”א הביא כי מספר האותיות שישנם “בקללות” שאמר משה רבנו ע”ה הם תרע”ו 676 אותיות, כמניין...

"בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ"

נבוא לבאר בס"ד החכם נקרא 'רב' ואם לומד תורה לשמה הוא דבק בשם הוי"ה כמו שכתוב "וַה' עִמּוֹ" שהלכה כמותו בכ"מ ושם הוי"ה מספרו כ"ו (26). אם...

"הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל"

"מעון" הוא שמו של אחד משבעת הרקיעים שבשמים, כמו שגילו לנו חז"ל במסכת חגיגה (יב) "שבעה רקיעים הם: וילון, רקיע, שחקים, זבול, מעון, מכון,...

"כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ"

"והיה כי תבא אל הארץ אשר ה' אלקיך נותן לך נחלה וירשתה וישבת בה"; נ"ל בס"ד ע"פ מ"ש רבינו האר"י ז"ל בסוד הכתוב ביום ההוא יהיה ה' אחד דלעתיד...

"לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו"

הבן איש חי עם מוסר גדול לאלו המנסים 'לצאת בסדר' גם עם היצר-הטוב וגם עם יצר-הרע

"צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ"

נבוא לפרש בס"ד באופן אחר כי אות ק' שיש באלפא-ביתא עומד מצד אחד אות צ' ומצד אחד אות ר' - הרי אותיות צר הם בצדדין של אות ק'. והוא רמז על...

"כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין"

"כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ...

"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ"

הבן איש חי קצר וקולע על עבודת אלו האמונים על העם - שופטים ושוטרים - תלויה בשלימות, והרי אם הם מועלים בתפקידם הם נקראים שוטים

"וְהָיָה כְּקָרָבְכֶם אֶל הַמִּלְחָמָה וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן וְדִבֶּר אֶל הָעָם"

עם ישראל מיוחד בלשונו, שזכה להיקרא "לשון הקודש". הרמב"ם נתן טעם נכון לביאור קדושת לשוננו, שנשתנה מכל שאר השפות בכך שהדברים שהם היפך...

"כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים... צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף"

דברי הספרי לפלא יהיו, וכי עוון השוחד מזכה את הדיין לשכר טוב, עד שחז"ל מבטיחים לו שאינו מת מן הזקנה 'עד שיורה צדק בהוראתו'. האם זהו ה'שכר'...

לעולם יתבונן האדם ויכיר בדעתו שאין לו אלא "הַיּוֹם"

נבוא בזה לבאר את הפסוק בדרך מוסר: עצה טובה בא הכתוב להשמיענו – עצה שתועיל לנו רבות הן בזמני "ברכה" של שפע והצלחה, והן בזמני "קללה" של...

"הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל"

"הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ...

"וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ"

דרש רב עוירא, אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבונו של עולם, כתוב בתורתך "אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד" והלא אתה נושא פנים...

"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה"

כוח מיוחד יש לו ליצר הרע, בוא הוא מסוגל להכשיל את כל אדם באשר הוא. הכוונה היא לכוח המושך את האדם לעבירות הללו שאדם דש בעקביו, כי היצר...

"וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ"

לשון הפסוק אינו מובן, שהיה לו לומר 'כאשר ייסר אב את בנו'? ונראה לומר, כי אמנם נכון שהאב מרחם יותר על בנו מאיש אחר, אך למעשה אם נתבונן...

"כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ"

"כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי אֵיכָה אוּכַל לְהוֹרִישָׁם לֹא תִירָא מֵהֶם זָכֹר תִּזְכֹּר אֵת אֲשֶׁר...

"וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה"

רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה, בראותם הם כל מה שיתחכמו יראו דבר חסר ואתם כל דברי חכמה שתוציאו מדברי התורה הם שלמים...

"וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַמִּצְוָה וְאֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים"

"וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַמִּצְוָה וְאֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם"; מצוות התורה מורכבות...

"ה ' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים"

נבוא לפרש בס"ד דידוע השי"ת נקרא 'אלהי ישראל' כי ישראל יכולים לקבל ממנו שפע בלתי אמצעי, אך לגבי אומות-העולם נקרא 'אלהי האלהים' כי...

"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל"

לא מצינו בכל המקרא שמשה ידבר 'אל כל ישראל' כאחד וכי אפשר שיוכל לדבר עם ס' רבוא איש בפעם אחד? ולא מצינו לשון זה בכל המקרא כ"א כאן ובפר'...

"ה' אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב"

בשני דברים דומים ישראל לכוכבים: האחד, מפני ריבויים, כפי שאמר הקב"ה לאברהם אבינו ע"ה "הבט נא השמימה וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם,...

"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל"

הבן איש חי על תוכחת משה-רבנו, ואיך נלמד ממנה כיצד להעיר הערה לחבר, לאשה, לילדים בצורה הנכונה

"צִוָּה יְ-ה-וָ-ה לָתֵת אֶת-הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה בְּגוֹרָל, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"

התורה מספרת כאן, שראשי האבות למשפחת מנשה, באו בקושיה אל משה: מצד אחד ציוה ה' לחלק את נחלת הארץ בין שבטי ישראל באופן שחל איסור על כל שבט...

"לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה"

מכירים את זה שאתם מבטיחים לאשה או לילד "אטפל בזה מחר" ושוכחים? הבן איש חי על חשיבות שמירת הדיבור, גם בדברים פשוטים ויום-יומיים

"אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה"

נבוא לפרש בס"ד דמצינו שברא הקב"ה באדם שני מקומות למשכן השכל והבינה והם המוח והלב, אך לדבור ברא לו מקום אחד שהוא הפה, והניחו באמצע בין...

"וַיַּרְא פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן"

ח' יוסף חיים מבגדד, הבן איש חי, על מה הוצרך ליחסו עד אהרן? והלא באומרו 'בן אלעזר הכהן' נודע שהוא בן-בנו של אהרן, כי לא היה באותו זמן כהנים

"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה"

עלינו לתת את הדעת על האריכות שבה שלמה המלך ע”ה תיאר את מאמציו להבין את פישרה של מצוות פרה אדומה. ולכאורה כך היה צריך לומר: “פרשה של פרה...

"גיבור עשיר חכם ועניו"

אמר רבי יוחנן: 'אין הקב"ה משרה שכינתו אלא על גיבור, עשיר, חכם ועניו. וכולם (נלמדים) ממשה' (נדרים לח, א); לכאורה יש להבין איזה קשר יש...

"כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם"

ועוד נ"ל בס"ד הטעם שהוצרכו התפילות. והלא הקב"ה יודע חסרון האדם יותר ממה שהאדם יודע בעצמו, ולמה יצטרך להתפלל? אך הטעם כי לכל שפע צריך...

"וְאִתְּכֶם יִהְיוּ אִישׁ אִישׁ לַמַּטֶּה אִישׁ רֹאשׁ לְבֵית אֲבֹתָיו הוּא"

יש להבין כפל 'אִישׁ אִישׁ' גם תיבת 'הוּא' יתיר ונרצה לפרש בס"ד על פי מה שכתב רבינו האר"י ז"ל בביאור התוספתא דזוהר הקדוש בפרשת נח: 'למה...

"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם"

יש לפרש הפסוק, על פי מה שאמרו חז"ל במדרש (תנחומא פ' לך לך), שהמילה נקראת בשם "חֹק" ככתוב: "וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק לְיִשְׂרָאֵל...

"בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם"

ח' יוסף חיים, הבן איש חי מבגדד, על חשיבותה של השמחה בקיום המצוות

"אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם"

"אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ"; האחדות והצדקה הן שתי מידות...

המתחבר לצדיק וחכם

עשרת הדברות היו כתובים חמש וחמש; וכן כל התורה כולה חמישה ספרים. ואיתא באותיות דר' עקיבא וזה לשונו: מה נשתנה אות הא מכל האותיות שבה נתנה תורה

"וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ"

הבן איש חי על הוצאות של שבת עליהם הבטיח הקב"ה "לוו עלי ואני פורע"; לעומת המוציא הוצאות שבת לכבודו עצמו, ואז מבקש מהקב"ה, אביו העשיר, שיכסה

"הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ"

הבן איש חי במעשה מופלא להבין את חשיבות מידת המחילה בין אדם לחברו

"וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם"

"וְהָיְתָה-זאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטאתָם אַחַת בַּשָּׁנָה"; לשון פסוק זה צריך ביאור, לשם מה...

"וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן הַמְטַהֵר אֵת הָאִישׁ הַמִּטַּהֵר וְאֹתָם לִפְנֵי ה' פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד"

יש להבין אומרו "הַכֹּהֵן הַמְטַהֵר" מאי מלמד אותנו בתיבת "הַמְטַהֵר" דאנחנו יודעין כי זו היא מלאכתו של הכהן לטהר וכמה פעמים הזכיר הכתוב...

"וְטִהַר הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע טָהוֹר הֽוּא"

יש להבין הלשון כפול, דדי לומר "טָהוֹר הֽוּא", או יאמר "וטהרו הכהן" בלבד? ונראה לי, בסייעתא דשמיא, דרמז הכתוב לפי דרכו, דאל יחשוב האדם –...

"זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' תַּעֲשׂוּ וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה'"

הבן איש חי על אלו החושבים שהעיקר הוא להיות "יהודי בלב", כביכול אין צורך לקיים את המצוות בפועל אלא מספיק שהלב הוא "לב יהודי" ומאמין בקב"ה

"כָּל מֵרִים תְּרוּמַת כֶּסֶף וּנְחֹשֶׁת הֵבִיאוּ אֵת תְּרוּמַת ה'"

הבן איש חי על המילה כ.ס.ף אותה נתבקשו בני ישראל להרים תרומה למשכן

"הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט"

ח' יוסף חיים, הבן איש חי, לאלפנו בינה וללמדנו דרך חיים לדעת שבכל אדם יש יכולת לעלות לגדולה

"וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים"

הקטרת מורכבת מאחד עשר סממנים, אחד מהם הוא ה”חלבנה” אשר אמרו חז”ל כי ריחה רע, ללמד כי גם את פושעי ישראל יש לצרף בעבודתנו לה’ יתברך.

"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְ-ה-וָ-ה"

ח' יוסף חיים, הבן איש חי הקדוש בפירוש עמוק על התמיהה מדוע הודיע ה' למשה על התגלותו לאבות “ושמי ה' לא נודעתי להם” והרי כתוב במפורש שנגלה

"וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ"

הבן איש חי על מדוע דווקא מצרים, וכי חסר ארצות אחרות לשעבד ולרדות בם, ללא שיכנסו לדיוטא תחתונה וליפול בטומאה וזוהמא, שאחריתו מי ישורנו?

"וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו"

ח' יוסף חיים, הבן איש חי, בביאור על מהם ומהי מהותם של "יְמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו"

"וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה"

שני דברים מבקש יוסף מאת אחיו: א. אל תעצבו. ב. אל יחר בעיניכם אולם אלו הם דברים סותרים. בכדי להבין את כוונתו עלינו להתבונן

"וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם וִישִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם"

הלא יוסף לא התבקש כלל לנדב עצות נוספות משלו, משסיים לפענח את משמעות דברי החלום, סיים את תפקידו. מדוע לו להוסיף עצות ופתרונות מעשיים?

"וָאֹמַר אֶל הַחַרְטֻמִּים וְאֵין מַגִּיד לִי"

הבן איש חי על התהיה שהלא כבר אמר פרעה בתחילת דבריו “וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ”, מדוע חוזר עתה שוב על דבריו

"וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו"

הבן איש חי על החכמה והטיעונים הנדרשים לביטול גזירות

"וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה"

הבן איש חי על סולם יעקב המסמל את הממון וחיזוק הפרנסה באמונה

"וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע"

במדרש מובא שכאשר יעקב אבינו יצא מבאר שבע אמר “שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי” וצריך ביאור, מה ראה לומר דווקא מזמור זה?

"וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי"

הבן איש חי על הסיבה בגינה עשו ביקש מן העדשים ויעקב הוסיף ונתן לו גם לחם

"וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ"

הבן איש חי על המייחד את תפילת הצדיקים”, לה יתרון מעל תפילות בני אדם, עד שהיא מהפכת את מידת “רגזנות” למידת “רחמנות”

"וַיִּהְיוּ... שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה"

הבן איש חי על התהיה בהתחלה הזכיר את השנים בלשון יחיד: 'מאה שנה ועשרים שנה', אך שוב הוא מזכירו בלשון רבים: 'ושבע שנים'.

"וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו וַיֵּלֶךְ... וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ"

הבן איש חי על אליעזר שלקח גמלים "מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו", וכי שייך להעלות שלקח גמלים אחרים? ועל אריכות לשון "וַיָּקָם"

"וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם... וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ"

הבן איש חי על התהיה האם תפילתו של אברהם אבינו היתה מתוך מחילה או בשל ציווי הקב"ה

חשיבות מידת הענווה

"וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו" הבן איש חי על החשיבות הגדולה של מידת הענווה

"אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד"

עוד יוסף חי על הפסוק "אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד" השכר הקיים עבור כל יהודי

"כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי ה'"

'עוד יוסף חי' על התיאור המיוחד שקיבל נמרוד בשונה מחמשת אחיו

"אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ"

הבן איש חי על פירוש המדרש את כפל הלשון "נֹחַ נֹחַ"

"צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו"

התורה מעידה על נח שהיה "אִישׁ צַדִּיק תָּמִים", ובכן מה היה הצורך לציין כי היה כזה "בְּדֹרֹתָיו"? והאם ציון זה הוא לגנאי או לזכות

"אִישׁ צַדִּיק תָּמִים"

זו הדגשה יוצאת דופן: “צדיק תמים”. היינו, נוסף על היותו צדיק סתם, הגיעה דרגתו אף יותר מכך, וזכה להקרא "צַדִּיק תָּמִים". מה כוונת ההדגשה?

“וַיּוֹלֶד נֹחַ שְׁלֹשָׁה בָנִים אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת”

לכאורה יש כפל-לשון ואריכות, מדוע נכתבה המילה “את” אצל כל אחד מבניו? בנוסף לכך, הרי כבר הוזכר לידתם בפרשה אם כך, לשם מה צוין לידתם שוב

"וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ"

הבן איש חי על המדרש כי הברכה המתלווית עם שמירת השבת היא “ברכת העושר”; והרי בשבת בכלל שובתים מכל מלאכה

"אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם"

הבן איש חי על הקשר בין הפסוק "תולדות השמים והארץ בהבראם" לחסדו של אברהם אבינו

"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים"

בניהו בן-יהוידע על המחלוקת בין התנאים מתי באמת נברא העולם

"וַיִּיצֶר ה' אלֹהים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאדָמָה"

הבן איש חי על התמיהה שהרי בריאת העולם הייתה מטובו יתברך, אם כך איך 'נח לו לאדם שלא נברא'?!

"וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם"

הבן איש חי על החשש פן יאכל האדם מעץ החיים, המוגדר כ'שליחת יד' – "פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ". ברם, לפני כן כשהוזהר שלא לאכול

הבן איש חי