"וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם"


"וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם"; תמוה, הרי פסוק זה שהזכירו חז”ל אינו נמנה כלל בין עשרת הדברות שנאמרו בהר סיני, והוא מוזכר רק בסוף ספר ויקרא, ומה היא אפוא הטענה הנחרצת לזה שנמכר לעבד עברי?


אמנם, אף שהפסוק אינו מפורש, אולם עניין זה שבני ישראל הם עבדי ה’ בלבד ולא עבדים לעבדים, נרמז ומובן מאוד מתוך הדיבור הראשון שבעשרת הדברות.


הקב”ה אומר: “אנוכי ה’ אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים”, ההדגשה הכפולה הזאת “מארץ מצרים - מבית עבדים”, הנראית לכאורה מיותרת, באה ללמדנו כי הקב”ה הוציא אותנו מארץ מצרים כדי לשחרר אותנו מעבדותינו לפרעה על מנת שנהיה לו לבדו יתברך שמו. כך שהרעיון והעניין הכתוב בפסוק “כי לי בני ישראל עבדים” אכן נכלל בין המילים של עשרת הדברות. כמובן, למבינים ולמטים “אוזן” לשמוע.