בשני דברים דומים ישראל לכוכבים: האחד, מפני ריבויים, כפי שאמר הקב"ה לאברהם אבינו ע"ה "הבט נא השמימה וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם, ויאמר לו כה יהיה זרעך" (בראשית טו, ה), הרי שדימויים לכוכבים הנו מצד שהם יהיו רבים עד אין ספור. השני מקורו בחז"ל: "למה נמשלו ישראל לכוכבים? לומר לך, מה כוכבים שולטים מסוף העולם ועד סופו, כך ישראל שולטים מסוף העולם ועד סופו", הרי שישראל נמשלו לכוכבים גם בזכות האיכות המיוחדת להם, ובכח שליטתם על העולם כולו.
באם נתבונן, קיים הבדל בין שני העניינים שיש במשל והדמיון שבין ישראל לכוכבי השמים. היותם דומים לכוכבים בגלל ריבויים העצום - אינו תלוי כלל בידי ישראל, אלא הדבר מסור בידיו של הקב"ה בעצמו, שהוא זה שהבטיח להרבותם ככוכבים. אמנם החלק השני שבהם דומים ישראל לכוכבים, תלוי בהחלט בידיהם של ישראל בעצמם: על ידי תיקון מעשיהם והתעסקותם בקיום המצוות ועבודת השי"ת, או אז יהיו מסוגלים לקבל את הכוח לשלוט מסוף העולם ועד סופו, לאור הטובות הנשגבות שמבטיח להם הקב"ה לעתיד לבוא.
משמעות הדברים היא, לא רק שליטה על אומות העולם בעולם שלמטה, אלא שליטה אף על שרי מעלה של האומות, ה"כוכב" של ישראל יכניע תחתיו את כל שאר הכוחות. אך כאמור- רק אם יזכו לעסוק בתורה ובמצוות כראוי. ואכן מחמת הבדל זה, אנו רואים כי בעוד שההבטחה הראשונה נתקיימה, והקב"ה באמת הרבה את ישראל ככוכבי השמים לרוב, ברבוי עצום למעלה מדרכי הטבע, כאשר צאצאיו של אברהם אבינו ע"ה רבים מספור. אולם להבטחה השניה עדיין אנו עומדים ומצפים, השליטה מסוף העולם ועד סופו טרם נתקיימה. גם בזמנים שבהם היתה יד ישראל תקיפה, כמו דורו של משה, הרי הזהירם הקב"ה שלא יתגרו בגוים, ולא ירשו את שלושת ראשי האומות: אדום, עמון, מואב.
נמצא כי הבטחה זו תתקיים רק לאחר שישלימו ישראל את תיקונם כראוי, או-אז ישיגו שליטה מלאה על כל האומות. והכל תלוי כאמור במעשינו. וזהו פירוש הפסוק שלפנינו, בבואו לתאר את בני ישראל שנמשלו לכוכבים: "ה' אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם" - מצד הקב"ה כבר עשה אתכם לרוב, אך בני ישראל בעצמם עדיין לא עשו את המוטל עליהם, ואכן משום כך "וְהִנְּכֶם הַיּוֹם" - לעת עתה דומים אתם "כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם" - רק בדבר אחד בלבד: " לָרֹב" - לעניין הריבוי, אבל לעניין השליטה המלאה, עדיין לא זכיתם לכך, עד שתשלימו את התיקון כראוי לכם, ואז מעשיכם יוספו לכם כוח ועוצמה לשלוט על כל אומות העולם, במהרה בימינו.
Comments