"וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם... וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ"


וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל־הָאֱלֹהִים; וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת־אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת־אִשְׁתּוֹ וְאַמְהֹתָיו וַיֵּלֵדוּ"; 'מניין שהמבקש מחברו מחילה ואינו מוחל לו שהוא אכזרי? שנאמר: ויתפלל אברהם אל האלקים".


צריך להבין: איך אפשר לדייק ממאמר זה שאכן סלח אברהם אבינו לאבימלך? שמא כל תפילתו היתה בגלל ציווי השי"ת, כי נודע לו לאברהם בנבואה מה שאמר ה' בחלום אבימלך "וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת־הָאִישׁ כִּי־נָבִיא הוּא וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ" ולפיכך הוכרח אברהם להתפלל כדי לקיים את דבר ה'? אולם עדיין יתכן, כי אין כאן לא מחילה ולא סליחה!


אך נראה, כי חכמינו ז"ל דייקו זאת מתוך תוכן תפילתו של אברהם, שהיה מתפלל על רפואת כל בני ביתו - אבימלך, אשתו, אמהותיו - דבר שלא נאמר כלל ע"י ה', שרק זאת אמר בחלום: "ויתפלל בעדך", לא יותר מכך. מהנהגה זו, אשר הוסיף אברהם מדעתו להתפלל גם על אשת אבימלך ואמהותיו - ששגו בזה שלא מיחו בעדו, ולכן גם הן נענשו - למדונו חז"ל את גדולת הנהגתו של אברהם, שגם אחרי פגיעה כה חמורה ומתועבת, אכן מחל להם בלב שלם, עד שאף התפלל על החוטאים כנגדו.