top of page

"בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ"


נבוא לבאר בס"ד החכם נקרא 'רב' ואם לומד תורה לשמה הוא דבק בשם הוי"ה כמו שכתוב "וַה' עִמּוֹ" שהלכה כמותו בכ"מ ושם הוי"ה מספרו כ"ו (26).


אם כך צירוף 'רב' עם כ"ו הוא ברו"ך - וכשיבא לבית-המדרש ודאי הוא ברוך, שהולך לעסוק בתורה;


אך בצאתו מבית המדרש לילך לביתו לאכול, כיון דכונתו לשם-שמיים כדי שיהיה לו כח לעסוק בתורה, אז מקבל שכר גם ביציאתו, וראוי שיקרא "ברוך";


וזהו "בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ" לבית המדרש, "וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ" מבית המדרש, כיון שכונתך לשם שמיים.


ולזה-אמר "בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר ה'" שתי הליכות - של ביאה ושל יציאה - כולם הם באור ה' שכונתינו לשם שמיים.

bottom of page