יש להבין הלא כבר אמר פרעה בתחילת דבריו (פסוק טו): “וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ”. מדוע חוזר עתה שוב על דבריו.
אלא שבהתחלה התייחס פרעה ל'חכמים' שבמצרים, אשר לא הצליחה חכמתם לתת משמעות לדברי החלום. ה'פיתרון' לא נמצא.
כאן מוסיף פרעה, כי גם ”הַחַרְטֻמִּים” השואלים את השדים, גם הם לא ידעו להגיד מה עומד להתחדש על פרעה ועל מצרים. “וְאֵין מַגִּיד לִי”, ניסיתי גם את דרך מגידי העתידות, ואף הם לא חידשו לי דבר.
