top of page

"אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם"


"אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ"; האחדות והצדקה הן שתי מידות טובות שעל ידן נזכה לגאולה השלימה ולבנין בית המקדש במהרה בימינו.


האחדות נרמזת בשמות האבות, אברהם יצחק ויעקב, שמנין אותיותיהן עולה י"ג, כמניין 'אחד' (13=4ד+8ח+1א). ואילו הצדקה נרמזת באותיות כ'-ד', כמו שדרשו בגמ' (שבת קד, א) גימ"ל דל"ת - גמול דלים.


לאור זאת נוכן להבין היטב את כוונת הפסוק שלפנינו בענין חניית בית ישראל במדבר "בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם"; אל תקרי באותות אלא באותיות, כלומר, שאופן החניה שלהם יהיה באחדות כמנין אותיות אבותינו הקדושים העולה 'אחד'.


ובנוסף לכך יתפסו גם באומנות של גמילות חסדים המרומזת במילה "מנגד" - מן ג'-ד', אז: "סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ", שיקבצם הבורא ב"ה מארבע כנפות תבל להושיבם סביב למשכן העדות.

bottom of page