נבוא לפרש בס"ד באופן אחר כי אות ק' שיש באלפא-ביתא עומד מצד אחד אות צ' ומצד אחד אות ר' - הרי אותיות צר הם בצדדין של אות ק'. והוא רמז על זכר דקליפה שנקרא 'צר' וזה יתבטל בעסק התורה שבכתב ושבעל-פה שנקראת צדק צדק וזה-שכתוב "צֶדֶק צֶדֶק" ע"י תורה שבכתב ושבע"פ שנקראו בשם 'צדק צדק'.
אז צֶדֶק צֶדֶק רוצה-לומר צד ק' וצד ק' שהוא 'צר' תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ החיים;
או יובן בס"ד אחר גלות מצרים שכבר היה קודם מתן תורה, הנה יש לפניהם עוד ארבע גליות, ולכל אחד יש לו קץ אמיתי גזור מאתו יתברך, נמצא יש ד' קץ ובכולם נגאלים בזכות התורה שנקראים צדק וזה-שכתוב "צֶדֶק" רוצה-לומר ד' ק"ץ על-ידי צדק היא התורה שנקראת צדק תרדוף להשיגו.
או יובן בס"ד "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף" הלומד תורה לשמה נמצא יש לו שכר שני למודים טובים בפה ובלב, גם כן שמכוין בו לשמה, ועל זה אמרו רבותינו ז"ל למיימינים (לצד ימין) בה אורך ימים איכא וכ"ש עושר וכבוד;
אבל לומד התורה שלא לשמה אין לו אלא שכר לימוד הפה, כי בלב אין לו כלום ולכך עושר איכא, אורך ימים ליכא, והתורה נקראת "צדק" ולזה-אמר "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף" כפל הדבר כנגד שלימות למוד תורה לשמה שהוא בפה ובלב, למען תחיה אורך ימים וירשתם את הארץ עושר וכבוד.
ובא"א נרצה לפרש בס"ד דידוע שיש שני מיני אמת בעולם - אחד הוא אמת אצל המדבר ואמת אצל השומע, והב' הוא מדבר דברים דמשתמען לתרי אנפי שהשומע יטעה בהם להבינם במשמעות השקר ורק המדבר אותם הוא מכוין בהם במשמעות האמת, ואין זה אמת מן המובחר ולא הותר אלא לצורך השעה, אבל אמת המובחר שיהיה אמת אצל המדבר ואמת אצל השומע שלא יטעה השומע להבין הדברים במשמעות של שקר;
וזה-שכתוב "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף" רוצה לומר צדק אצל המדבר וצדק אצל השומע למען תחיה כי האמת מביא חיים לעולם, וכמו שכתוב בשער מאמרי רשב"י על מאמר לא מפיה אנו חיים וירשת את הארץ שמביא שפע עושר.
