"דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב"; הלשון 'דבר נא' יש בו משמעות בקשה של זירוז. ודבר זה דרוש הסבר רב, הלא מדובר עוד לפני ההתראה על מכת החושך, כמעט חודשיים טרם יציאתם ממצרים בפועל - מדוע היה עליהם להזדרז כל כך.
אלא, מכאן מרמז הכתוב, כי "מכת-חושך" היא זו שהביאה את חן בני ישראל על המצריים, כפי שנאמר להלן: "וה' נתן את חן העם הזה בעיני מצרים וישאילום" וכבר הסביר הרב ברכת אברהם ז"ל, שאכן במכת החושך גדלה מעלת ישראל בעיני מצרים, ונתחזקה אמונתם וצדקתם בעיניהם.
הסיבה לכך, כי בימי החושך היו המצרים נתונים בתוך עצמם כמו בתוך מכבש, מבלי יכולת לנוע לשום צד, והיו ישראל מסתובבים בתוך בתיהם, ורואים את אוצרותיהם, אך לא נוגעים בכלום!
וכאשר נסתיימה המכה הנוראה הזאת, התגודדו המצריים בערי מצרים ומפליאים בפרהסיא את נאמנותם של בני ישראל כלפיהם, כפי שהתגלה להם דווקא בימי החושך הנורא - עם ישראל היה יכול לנצל את מצבם, ולקחת את כל מטמונות הכסף והזהב עמהם ולברוח: מסוגלים היו לרכוב על סוסיהם ופרדיהם של המצרים, ולנוס לכל מקום שהוא: יותר מזה, היו יכולים בקל ללחום עם המצרים, כאשר הם אוספים את כלי זיינם, ומוריקים את נשקם כליל: ויש שהפליאו את בני ישראל ביותר - הלא אם רצו היו הורגים את המצרים אחד אחד, ומשליכים את פגריהם בים, ואף נשארים לשלוט על כל ארץ מצרים ולוקחים את בתי המצריים לעצמם ועושים בו ככל העולה על רוחם.
בעניינים אלו שחו ודשו המצריים ביניהם לבין עצמם, והגיעו מתוך כך לאהוב את כל בני ישראל, ולהאמין בהם בהערצה. אחרת, אלמלא מכת החושך, היה זה נחשב כ'נס' עצום ששונאי ישראל אכזריים אלו יאהבו לפתע את עבדיהם בני ישראל, וירעיפו להם מתנות לרוב, ובמידה כך היה, הרי חלים עליהם דברי חכמים "אסור לאדם ליהנות ממעשה ניסים". נמצא, שזו היתה הכוונה במכת החושך, כדי להאהיב את בני ישראל בעייני המצרים, וכתוצאה מכך, יהנו גם המה ברכוש העצום שלהם, שסמכו עליהם להשאיל להם כטוב בעיניהם, ולעשות בזה כרצונם.
ועתה הובן לנו מדוע הודיע משה לבני ישראל דווקא טרם הכאת המצריים ב"חושך", על הבשורה הזאת של ו"ישאלו איש את רעהו... כלי כסף וכלי זהב ושמלות". נתייחדה מכת ה'חושך' בשונה מכל שאר מכות מצרים, שבכולם היו למצריים צרות והפסדים בממונם או בגופם, ואילו החושך אינו אלא צער לגוף בלבד. ומדוע ולמה שינה הקב"ה את דרכי הטבע, וראה צורך לעשות נס פלאי כזה, רק כדי לצערם. אולם לפי המבואר, היתה בה מטרה נוספת, שהתבררה כטובה גדולה עבור ישראל שהתעשרו על ידם.
