כפל הלשון 'בֵּן פֹּרָת... בֵּן פֹּרָת' מורה על חלקו של יוסף שהיה כפול מכל אחיו, מאחר שהחשיבו יעקב כמו שניים, כפי שנאמר קודם לכן בפרשה. והטעם מדוע החשיבו כל כך? "עֲלֵי עָיִן" - רומז על המבואר במדרש כי מראה הוד פניו של יוסף הצדיק ע"ה היה דומה לשל רחל אמנו, ועל שניהם נאמר שהיו "יפי תואר". ויעקב כשראה את יוסף התנחם בה במיתת רחל ע"ה, כי נהנה בראייתו של יוסף כאילו היה רואה אותה. וזהו שאמר "עֲלֵי עָיִן" - בעבור שנהנו עיני לראות את פניך, על כן נתתי לך חלק גדול יותר מכולם.
עוד יש לומר, כי ברכת יוסף שלא תשלוט עין הרע בו ובזרעו, היא הברכה הגדולה מכל שאר הדברים שזכה בהן עבור צדקותו, בשכר העין שלא הסתכלה בעבירה.
ובמדרש (בראשית-רבה צ, ג) מובא שכל הדברים שזכה להם יוסף - "משלו" זכה.
בשכר בפה שלא נשק בעברה - זכה ל"עַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי"
גופו שלא נגע בעברה - " וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי-שֵׁשׁ"
אך יש להתבונן בדברי חז"ל, שהלא כל הדברים שזכה בהן יוסף היו רק לו ולא לזרעו - שהוא היה המשנה למלך על מצרים, ולו הלבישו בגדי שש והרכיבוהו במרכבת המשנה וכו' - ואילו השכר על עינו שלא הסתכלה בעבירה - היא גם לו וגם לזרעו עד עולם, שאין עין הרע שולטת בהם.
ולמה גדול שכר ה'עין' מכל שאר הדברים? אלא שגדלותו של יוסף הצדיק אשר שלט על עינו בגבורה, לא היה דווקא במעשה של אשת פוטיפר, כמו הניסיון של כל איברי גופו.
וכבר מובא בחז"ל (פרקי דרבי אליעזר, לט) אודות גדלותו של יוסף, אשר בשעה שרכב על מרכבת המשנה ועבר על כל ארץ מצרים, יצאו כל הנשים על חומות בתיהן, וכל אחת זורקת לפניו מין תכשיט שלה, כדי שישא עיניו ויראנה, ואילו יוסף הצדיק ע"ה לא היה נושא עיניו לראות שום אחת מהן!
נמצא, שבעיניו הטהורות פעל רבות, לא רק בגוף אחד, באשתו של פוטיפר, אלא נשמר מלהסתכל על כל אותן הנשים. אכן, לכך זכתה ה"עין" לשכר המיוחד לה, אשר לא רק גופו של יוסף זכה לשכר, אלא כל זרעו עד עולם, כנגד הגופים הרבים שעל ידם נתגלתה קדושתו המופלגת.
וזהו הכוונה: "בֵּן פֹּרָת... בֵּן פֹּרָת" - השכר שלא תשלוט בו עין הרע כפולה היא לו ולזרעו יחד, מפני "עֲלֵי עָיִן" שהעין לקח שכר יותר משאר האברים, ובמה נצטיינה העין? "בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שֽׁוּר" כדי שישא עיניו ויראה אותן, והוא בגבורה ובצדקות שמר על קדושת עיניו. לכך לקח שכר להרבות זרעו לברכה.
