דברי גמרא הללו הם מוקשים ביותר. ראשית, מנין ידע כלב שבכוונת המרגלים להוציא דיבה על ארץ ישראל, והלא הם לא דברו עליה סרה אלא לאחר שחזרו מלתור אותה.
דבר נוסף יש לדייק בלשון הגמרא, שכלב התפלל להנצל מ”עצת” מרגלים, והרי היה עליו להתפלל להנצל מ”חטא” המרגלים, וכי עצה היתה להם בדבר?
ובעיקר צריך להבין, כיצד יכולה היתה התפילה להצילו מחטא המרגלים, והלא הברירה אם לחטוא או לא, נתונה בידי האדם ולא בידי שמים, כמו שאמרו חז”ל “הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים”!
וכן יוקשה גם על תפילתו של משה על יהושע, “י’ה יושיעך מעצת מרגלים”, איך תועיל התפילה להציל את יהושע מהחטא, הרי הדבר היה תלוי בבחירתו החופשית של יהושע?
כדי לישב כל זאת, נקדים שאלה נוספת: ידוע שהמרגלים היו נשיאי העדה והתורה העידה עליהם ש”כולם אנשים”, דהיינו צדיקים וגדולי ישראל, כיצד א”כ יתכן שיכשלו בעוון חמור כ”כ?
ונראה לבאר, שהמרגלים סברו שאם בני ישראל יכנסו לארץ בידיעה שהיא ארץ זבת חלב ודבש לא יקבלו על זה שכר גדול כל כך, כיון שלהנאתם יעשו זאת, דהיתכן שיאכילו לאדם תרנגולת פטומה ויקבל תשלום על כך?! לכן, המרגלים תכננו מראש להוציא דיבת הארץ רעה, ואז, אם על אף הכל ירצו בני ישראל לעלות לארץ, בודאי יקבלו שכר גדול על כך. אולם האמת היא שכל זה היה מעצת היצר, כמו שהוכיח סופו על תחילתו, שעל-ידי שהוציאו דיבה על הארץ כלל לא רצו בני ישראל להכנס אליה.
לאור האמור, מיושבים הדקדוקים בדברי הגמרא כמין חומר. שבאמת את כוונתם להוציא דיבה על הארץ פירשו המרגלים כבר בתחילת מסעם, אלא שאז היו “רוממות א-ל בגרונם” לומר שמקיימים בכך מצווה, ורק כשחזרו למדבר התברר שכל זה מעצת היצר הרע היה.
לכן, התפלל כלב להנצל מ”עצת” המרגלים, שבזמן התפילה לא היה בזה עדיין “חטא” כי אם רק עצה רעה.
כעת, נוכל גם להבין איך הצליחה התפילה להציל את יהושע וכלב אף שהבחירה היא בידי אדם, כי הסיבה שיראת שמים אינה בידי שמים, היא כדי שיהיה שכר לאדם על כך שהצליח להתגבר על יצרו, ואם משמים יצילוהו מהחטא - לא יגיע לו כל שכר על כך.
אמנם כל זה שייך בדבר שמפורסם לחטא, שאז נתונה הבחירה בידי האדם לאזור כגיבור חלציו, ולא להכנע ליצר המפתהו לנטות לדרכים עקלקלות. אך, כשמדובר בסוג של יצר שמטעה את האדם לומר לו שהוא מקיים מצוה במעשיו, בודאי שצריך סיוע ממרומים להנצל ממנו, שהרי ללא עזרה משמים עלול האדם לחשוב שהוא בעצם הולך לעשות מעשה טוב ולא ינסה בכלל להימנע ממנו.
