"והיה כי תבא אל הארץ אשר ה' אלקיך נותן לך נחלה וירשתה וישבת בה"; נ"ל בס"ד ע"פ מ"ש רבינו האר"י ז"ל בסוד הכתוב ביום ההוא יהיה ה' אחד דלעתיד יתעלה שם הוי"ה שאז אות וא"ו דשם הוי"ב הוא בסוד יו"ד ואז השם הוא יהי"ה שעולה מספר שלושים.
ובזה פירשתי בס"ד רמז הכתוב ביה שמו ועלזו לפניו ר"ל כאשר ב' י"ה שמו ששמו יהי ב"פ י"ה שהוא יהי"ה אז עלזו לפניו שתהיה שמחה שלימה כי עתה אסור למלאת אדם פיו שחוק, וזה שנאמר "אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה אז יאמרו בגוים הגדיל ה'" וכו'.
'הגדיל' דייקא שנעשה מספר שלושים. וידוע מ"ש בגמרא דבתרא (דף ע"ח) ארז"ל עתיד הקב"ה להוסיף על ירושלים אלף טפף גינאות ואלף קפל מגדלים ואלף ליצוי בירינות ואלף ושני שילה טוטפראות וכל אחת ואחת כצפורי בשלותה וכו' ע"ש.
נמצא עתיד הקב"ה ליתן לנו תוספת מרובה על ארצנו שיעור גדול מאדם. וזה שנאמר והיה כי תיבת והי"ה אותיות הוי"ה כאשר יתעלה ויהיה מספר כ"י שהוא מספר שלושים, ופרט היו"ד להורות על מקום העלוי אז אותו זמן תבא אל הארץ אשר ה' אלקיך נותן לך נחלה, שהוא נותן לך תוספת ארץ על מדת הארץ אשר תכבשו אותה בידכם והיה התוספת דנקיט ר"ל בגמרא וגם אותו זמן תזכה גם כן לזה והוא "וירשת וישבת בה" שלא יהיה לך עוד גירוש וגלות ממנה אלא בסוג ירושה שאין לה הפסק ליטול ולא ליפוק.
ובאופן אחר נ"ל בס"ד בהקדים מש"ה אתהלך לפני ה' בארצות החיים וק' הול"ל בארץ החיים דכל מקום קורא לא"י בשם ארץ ולא בשם ארצות. ופירשתי בס"ד דמשכן התורה הוא בארץ-ישראל, דכתיב "כי מציון תצא תורה" ולכן אוירא דארץ-ישראל מחכים מפני שהוא מקום דירה של תורה.
וכתב בס' קה"י ז"ל בשם אותיות דרבי עקיבא תי"ו רמז לתורה ועל כן נרשם על מצחן של צדיקים תי"ו של דיו לפי שהתורה מצלת מן הפורענות יע"ש. ואמרתי לכך נקראת תורה, שהוא תו-הר שהיא תו שקבלנו מן הר סיני כמ"ש "משה קבל תורה מסיני". ובמ"א פירשתי הטעם דהתורה מכונת בשם "תו" ואין להאריך כאן. ומאחר דארץ-ישראל היא קן ובית של התורה לכך צירף דוד הע"ה אותיות תו, שהוא שם התורה, עם אותיות 'ארץ' וקראה 'ארצות', שהוא 'אר"ץ ת"ו";
ולכך אמר "ארצות החיים" כי התורה יש בה ד' חלקים שהם פרד"ס, וכל חלק נקרא 'טוב', , דכתיב "כי לקח טוב נתתי לכם" וד"פ טוב גי' חיים. וכמ"ש בס"ד במשנה דאבות "מרבה תורה מרבה חיים". גם בזה ביארתי מאמר "גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה" ולכך כיון ששם עוסקים בד' חלקים שהם מספר חיים, קראה 'ארצות החיים' ולז"א "ויתן להם ארצות גוים בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו".
ובזה פירשתי הכתוב על מה אבדה הארץ - "על עזבם את תורתי", ר"ל על מה אבדה התוספת שלה שאינה נקראת 'ארצות החיים' אלא נקראת 'ארץ' בסתם דוקא. והשיב "על עזבם את תורתי" לכך אבדה תוספת ת"ו, שהוא כינוי לתורה, ואבדה שם חיים מעליה, שהוא רומז לד' חלקים של פרד"ס.
וזה שנאמר "והיה כי תבוא אל הארץ" תיבת 'תבוא' אותיות ת"ו-בא. פירוש כאשר בא שם ת"ו אל הארץ, שתחבר באותיות 'ארץ' ויהיה צירוף 'ארצות'. "אשר ה' אלקיך נתן לך", אותיות חן-לה, כי תורה איילת אהבים ויעלת חן, וזה חן של תורה, נתן לה להארץ הזאת דאוירה, מחכים הנה עי"ז וירשת וישבת בה דע"י זכות התורה שעושה לארץ צירוף 'ארצות' תזכה שתקחנה בסוג ירושה שאין לה הפסק וגם תתיישב בה בשובה, ונחת בלי שום טרדה כלל.
