"כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ"


"כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי אֵיכָה אוּכַל לְהוֹרִישָׁם לֹא תִירָא מֵהֶם זָכֹר תִּזְכֹּר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ לְפַרְעֹה וּלְכָל מִצְרָיִם"; לכאורה מדוע יפחדו בני ישראל הולכי המדבר מן הגויים הרבים. הלוא הם בעצמם ראו עין בעין את מעשי ה' ונפלאותיו ביציאת מצרים ובקריעת הים - "שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן... יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד...";


נראה כי התורה הדגישה את הכוונה: 'כי תאמר בלבבך', מדובר כאן בפחד טבעי המניס את האדם מביטחונו הגמור בישועת ה'- וגם אליו אומרת התורה: "לֹא תִירָא מֵהֶם!". כדי להבין היטב כוונת הפסוק נקדים את היסוד הידוע בעניין הבטחון בה': הישועה מאת ה' באה בהתאם למידת הביטחון של האדם, כמליצה הידועה על הפסוק (תהלים לג, כב) "יְהִי חַסְדְּךָ יְהוָה עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ" - השי"ת משפיע עלינו חסדיו לפי גודל הייחול אליו, בבחינת "אני לדודי ודודי לי". כפי שלימות ביטחוננו בו יתברך, כך נזכה לראות בישועתו.


ואכן, הפחדנים אומללים המה ביותר, וכה אמר האומלל (איוב ג, כה): "כִּי פַחַד פָּחַדְתִּי וַיֶּאֱתָיֵנִי וַאֲשֶׁר יָגֹרְתִּי יָבֹא לִי" הוא הטעם לציווי התורה בעת היציאה למלחמה "אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם" (דברים כ, ג), שלא לעלות על לב שום פחד ומורא, רק יעמדו על מעמדם בהשקט ובבטחה, וזאת תהיה גבורתם וישועתם.


ברם הקדוש ברוך הוא מבטיח לנו כאן דבר חדש: אפילו אם יזדמן בין עורכי המלחמה אחד שיעלה על לבו חששות של מורא ופחד, כלשון הכתוב: "כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי" - במקרה של פחד הלב, הגורם באופן טבעי להתייאש מן הישועה, גם אז: "לֹא תִירָא מֵהֶם", אל תדאג שמא לא תשיג את הישועה - כי סוף כל סוף, יושיע הקב"ה את כולם, כולל גם את הפחדנים העצובים.


וההוכחה לכך- שההבטחה לישועת ה' באה גם אחרי הייאוש והפחד - היא מעשה יציאת מצרים, ועל כן אמר: "זָכֹר תִּזְכֹּר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְפַרְעֹה", כאשר לב כל קהל ישראל היה מלא יראה ופחד מכל צד, ועם כל זה הקב"ה היה עזרם, מגינם ומושיעם בעת צרה, ואות הוא גם על הישועות העתידיות: "כֵּן יַעֲשֶׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְכָל הָעַמִּים אֲשֶׁר אַתָּה יָרֵא מִפְּנֵיהֶם".


אך כאמור, התורה מדגישה את הלשון "כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ" - שפירושו: במקרה שתאמר כך בלבבך, דע לך שאף אז הקב"ה עומד לימינך. אמנם הדרך הרצויה והישרה היא שלא להכניס כלל למורא ופחד בלב, וכך נזכה באופן טבעי לראות את ישועת ה', כנאמר (ישעיהו ל, טו): "בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה".

ALL RIGHTS RESERVED. TORATHESED.COM 2006-2021