"אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו"


"כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ"; נבוא לבאר בס"ד, משכן התחתון הוא ציור משכן העליון, והציור הזה הוא כמו שהאדם מצייר צורת עיר המלוכה הגדולה על חתיכת נייר קטנה - שישים ציור שוק אחד גדול בשריטה קטנה, וארמון גדול בנקודה קטנה, כדי שיכיל נייר הקטן את העיר הגדולה.


מעשה באומן אחד שמלאכתו היא בחכמת הציור ויש לו תלמידים העוסקים אצלו בחכמה זו, ויהי אחד שעסק הרבה ורוצה מרבו סמיכה לסמוך אותו בחכמה ויעש מעצמו ציור עיר אחת גדולה על נייר קטן וימסרהו לרבו לראות אם כיון היטב, ויבט רבו בציור ויכהו על הלחי, אמר לו: למה? אמר לו: ראה כאן שכחת לרשום נקודה אחת. אמר לו: רבי על חסרון נקודה קטנה תכני תבטל במיעוטה? אמר לו: שוטה, זו כאן נקודה אך בעיר היא ארמון גדול, ונמצא חסרת ארמון גדול מציור העיר;


וכן הדבר כאן - משכן התחתון הוא ציור משכן העליון כמו ציור עיר גדולה על נייר קטן, לכך צריך לדקדק בו היטב בשיעור המידה אפילו על שיעור אצבע, ועל כליו אפילו כלי קטן כי כאן הוא שיעור אצבע וכלי קטן אך למעלה הוא מקצוע גדול עצום ורב, וזה שאמר "כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ" למעלה במשכן העליון העצום ורב כן יהיה תבנית המשכן ותבנית כל כליו כי זה התחתון הוא ציור לעליון הגדול ולכן צריך לדקדק היטב אפילו על דבר משהו שלא יחסר בתחתון, ולזה אמר וכן ממש כאשר אצוה תעשו בתחתון.