"הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף"


לכאורה תיבת “אחד” היא שפת יתר, והיה צריך להכתב “והאיש יחטא” וגו’.


ואפשר לומר, שאחד ההבדלים הגדולים שקיימים בין ישראל לאומות העולם הוא עניין האחדות. ישראל כולם מאוחדים יחד, ואילו אומות העולם - כל אחד בונה במה לעצמו, ואין לו קשר עם הסובב אותו.


כדוגמא לכך ניתן למצוא כבר אצל יעקב אבינו, שכאשר יעקב ובניו יורדים למצרים הם מונים שבעים נפשות, אך הכתוב קראם נפש - “וַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ” (שמות א, ה), כי כולם היו מאוחדים כאחד.


אך, על בני עשיו שהיו רק ששה אנשים הכתוב אומר “וַיִּקַּח עֵשָׂו... וְאֶת כָּל נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ” (בראשית לו, ו), כי כל נפש היתה בפני עצמה ולא היתה קשורה לחברתה.


לכן כאשר יהודי חוטא, כל בני ישראל לוקים בגללו, כי חלק מהנפש הכללית של עם ישראל חטאה. וכן גם להיפך, כאשר יהודי מקיים מצוה - כולם נוטלים חלק בשכרו - בשר מבשרם קיים את מצות ה’.


אך באומות העולם החוטא נענש לבדו וההולך בדרך הישר - לבדו יטול שכרו.


לאור זאת, נבין את דברי הפסוק. משה אומר לקב”ה, שעל אף שכאשר יהודי חוטא על כל העדה להיענש, אין זה אלא כאשר אותו האיש הוא בבחינת “אחד” - הוא חלק מהאחדות של כלל ישראל - אך קורח ועדתו הלא כל מהותם לא היה אלא פירוד ומחלוקת, וא”כ לא צריכים להעניש את שאר העם בגללם.


וכך יתפרש הכתוב: “הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף”? האם היה זה איש של אחדות שחטא שראוי לצאת בגינו קצף על כל העדה? והלא היו אלה קורח ועדתו שלא היו בכלל האחדות, וא”כ למה ילקו שאר בני ישראל יחד איתם.

ALL RIGHTS RESERVED. TORATHESED.COM 2006-2021