"וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ"


שותפות זו של "יששכר וזבולון", מזכה את ה'זבולון' -תומך התורה- בשכר מופלג כאילו הוא בעצמו עסק בתלמוד התורה.


ועל זה נאמר (קהלת ז,יב): "בצל החכמה בצל הכסף", על ידי הכסף שהוא מחזיק ביד-תלמיד חכם, נחשב לו כאילו הוא למד תורה.


ויותר מזה מבואר בספרים, כי המחזיק ותומך ביד תלמיד חכם, אומרים לו בבית דין של מעלה: "טול שכר מסכתא פלונית ומסכתא פלונית", והוא אומר: מימי לא למדתי מסכתא! והם אומרים לו: חכם פלוני למד אותה, ואתה החזקת בידו - מעלה עליך הקדוש ברוך-הוא כאילו אתה למדתה אותה, וקח לך את שכרך!


אכן: 'שמח זבולון בצאתך' לקראת השכר הגדול הטמון בעולם הבא. לפי זה ניתן לפרש את הגמרא המגילה: 'רקת' זו טבריא'. ולמה נקרא שמה רקת? שאפילו ריקנים שבה מלאים מצוות כרימון. ואפשר שהכוונה לעשירים ותומכי התורה, שהם בעצמם כאמור, אינם יודעים ללמוד אולם נחשב להם כאילו הם למדו ממצות תלמוד תורה, אך היו מחזיקים בידי תלמידי חכמים, וחשובה להם מצוותם להיות 'מלאים מצוות' דהיינו לימוד תורה - כרימון.