"וּנְתָנְךָ ה' לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב... כִּי תִשְׁמַע אֶל מִצְו‍ֹת ה' אֱלֹהֶיךָ"


מדרגה גבוהה זו של "וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה", תתפרש יפה על פי דבריהם של הקדמונים, שהסבירו את המאמר הנפוץ ש"ישראל" הוא ראשי תיבות יש'ישים ר'יבוא א'ותיות ל'תורה.


שמשמעו כי אותיות התורה הן המה השורשים של כל איש ואיש מישראל, שבשורשם הם שש מאות אלף איש, ומעבר למספר זה הם 'ענפים' מאותם ה'שורשים היונקים מאותיות התורה.


ובספר "תולדות יוסף" הסביר: אותיות התורה אין בהם תנועה אלא על ידי הנקודות - וישנן אותיות שאין כלל אפשרות לבטא אותם בלי ניקוד, כמו אות אל"ף וכיוצא בזה, וכך מתניעות הנקודות את האותיות ומחיות אותן, כמו הנשמה המניעה את הגוף.


לאור הדברים, יצא שלכל איש בישראל בהכרח יש גם בחינת "נקודות". הנקודות מתחלקות לשלוש קבוצות: חיריק, מלאפום, חולם. הנקודות שמתחת לאותיות הן מקבוצת 'חיריק': נקודת מלאפום עומדת באמצע האות: ונקודת חולם מסמלת את הנקודות שמעל האותיות.


במקביל לשלוש נקודות אלו ישנן גם שלוש מדרגות אצל ישראל: מטה, אמצע ומעלה - כאשר ישראל יורדים בגלות, הם בבחינת 'חיריק' שהוא המדרגה התחתונה והירודה: וכשבית המקדש היה קיים זכו להתעלות למדרגת 'מלאפום' שהיא מדרגת האמצע, אולם לעתיד לבוא נזכה להיות במדרגת 'חולם' שהיא מדרגת מעלה כדוגמת "עטרת" לראש, וכנרמז בנבואת ישעיהו: "והיית עטרת תפארת ביד ה'" (ישעיהו סב, ג);


על פי זה הוסיף בספר הנ"ל לפרש את הכתוב בתהילים: "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים" (קכו, א) - כלומר, לעתיד לבוא כשיבוא משיח צדקנו, ועל ידו ישיב ה' את שיבת ציון, הנה עלה נעלה למדרגת ה'חולם', וכל אישי ישראל יהפכו לדרגה הגבוהה והנעלית ביותר - "היינו כחולמים". עד כאן דבריו הנפלאים.


אם כן, כך תתפרש ברכת התורה בפסוק שלפנינו: כאשר תזכה "וּנְתָנְךָ ה' לְרֹאשׁ", עליך לשמור מכל משמר על רום דרגתך הנפלאה והרוממה - "וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה" אך ורק במדרגת ה'חולם' שהיא המדרגה של העתיד לבוא, ואל תרד הימנה.


אולם גם אם לא תגיע ליכולת זו - לזכות להיכלל במדרגת החולם - לכל הפחות 'לא תהיה למטה' ועליך להיזהר שלא לרדת למעטה לגמרי, אלא בדרגת ממוצע, כמדרגתהשורוק והמלאפום. לכל זה תהיה מסוגל להגיע רק על ידי "כִּי תִשְׁמַע אֶל מִצְו‍ֹת ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם".