"וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע"


במדרש מובא שכאשר יעקב אבינו יצא מבאר שבע אמר “שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי” וכו’ (תהילים קכא) וצריך ביאור, מה ראה לומר דווקא מזמור זה?


והנראה, כי יעקב אבינו ראה ברוח קדשו, שבדרכו יהיה נתון בצרה גדולה בשני מקומות, הלא המה הר המוריה והר הגלעד. בהר המוריה, היה זה לאחר שאליפז רדף אחריו, נטל את כל רכושו ונשאר עני וחסר כל, ושם נגלה אליו ה’ במראה הסולם, והבטיחו כי ישמרהו ויצלהו מכל רע.


ובהר הגלעד כאשר חזר מחרן וכל טוב אדוניו בידו, רדף אחריו לבן וביקש לאבדו על כל אשר לו, וגם שם נגלה ה’ אל לבן והזהיר אותו לבל יתעסק עם יעקב מטוב עד רע. ומעתה מובן היטב מדוע אמר דווקא מזמור זה, מכיוון שכוונתו של יעקב היתה “אשא עיני אל ההרים” - הר המוריה והר הגלעד, רואה אני כי אהיה שם בצרה גדולה ו”מאין יבוא עזרי”, ועל זה ענה ואמר “עזרי מעם ה’ עושה שמים וארץ”, השי”ת הוא שישמרני ויצילני מכל רע.