"וְאִתְּכֶם יִהְיוּ אִישׁ אִישׁ לַמַּטֶּה אִישׁ רֹאשׁ לְבֵית אֲבֹתָיו הוּא"


יש להבין כפל 'אִישׁ אִישׁ' גם תיבת 'הוּא' יתיר ונרצה לפרש בס"ד על פי מה שכתב רבינו האר"י ז"ל בביאור התוספתא דזוהר הקדוש בפרשת נח: 'למה "נֹחַ נֹחַ" תרין זמני, אלא כל צדיק וצדיק די בעלמא אית ליה תרין רוחין וכו'; וביאר רבינו ז"ל הכונה, שהצדיקים יש להם נשמה תחתונה שוכנת תוך גופם ונשמה עליונה עומדת צ"ל על ראשם בסוד אור מקיף ושואבת להם חיים מלמעלה תמיד ומריקה אל נשמתם אשר בתוכם, עיין שם, ונמצא הצדיק הוא כפול שהוא אחד ונחשב כשני אנשים.


ובזה יובן בס"ד מה שאמרה חנה הע"ה "וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים" רוצה לומר זרע אחד שהוא נחשב כשני אנשים, מכח שני נשמות שיש בו, ולכך שמו כפול שקראו הקב"ה "שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל", והנה כאן רצה הקב"ה שהמונים את ישראל יהיו צדיקים גמורים שהם משה ואהרן וי"ב נשיאים שגם הם היו צדיקים גמורים, דלכך זכו להיות ראשים כדי שלא ימשך נזק לישראל במנין זה על ידם;


וזה שאמר "וְאִתְּכֶם יִהְיוּ אִישׁ אִישׁ לַמַּטֶּה" רוצה-לומר צדיק גמור שהוא נחשב איש איש בכפל, פי מה שהיה ראש לבית אבותיו הוא דייקא, רוצה-לומר מצד צדקותו שהוא ראוי לכך ולא נתמנה לראש על ידי סיבה חיצונית. ובזה יובן הכתוב אחרי-זה "וַיִּקַּח מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֵת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמוֹת" חלק התיבה לשנים וקרי בה ב' שמות, רוצה לומר שכל אחד מהם היה צדיק גמור שיש לו ב' שמות כאמור לעיל.

ALL RIGHTS RESERVED. TORATHESED.COM 2006-2021