"וְהָיָה פִי רֹאשׁוֹ בְּתוֹכוֹ שָׂפָה יִהְיֶה לְפִיו"


"וְהָיָה פִי רֹאשׁוֹ בְּתוֹכוֹ שָׂפָה יִהְיֶה לְפִיו סָבִיב מַעֲשֵׂה אֹרֵג כְּפִי תַחְרָא יִהְיֶה לּוֹ לֹא יִקָּרֵעַ", כח, לב; "תניא אבא בנימין אומר: שניים שנכנסו להתפלל, וקדם אחד מהם להתפלל ולא המתין את חברו ויצא - טורפים לו תפלתו בפניו" (ברכות ה:).


דברי הגמרא שהבאנו נתבארו באופן נפלא ע"י מוהר"ר יהונתן אייבשיץ ז"ל: ה'שניים' הם המוח והפה - כאשר הם מתחילים להתפלל ביחד בתפילת העמידה, 'וקדם אחד מהם' - הפה - 'ויצא', יוצא לשוק ומטייל במחשבות של מקח וממכר וכדומה, עונשו יהיה ש'טורפים לו תפילתו בפניו', ואינה מתקבלת ברצון לפני המקום. עד כאן דבריו.


וניתן להבין דבר זה בפסוק שלפנינו "וְהָיָה פִי רֹאשׁוֹ בְּתוֹכוֹ" כשניגש להתפלל תהיה מחשבתו - המנהיגה ועומדת בראש האדם והיא ראשית לכל פעולותיו - בתוך דברי התפילה. פי ראשו פירושו כמו "פי שניים" מלשון 'חלק', כלומר חלק מחשבתו תהיה מונחת ומרוכזת בתוך התפילה, ולא תצא לשוק לחשוב בענייני העולם, אלא כל כולה נתונה לדבורי התפילה שהוא הוגה בפיו. ו"שָׂפָה יִהְיֶה לְפִיו סָבִיב" המחשבה תשמור על דברי התפילה, ובאופן זה תעלה תפילתו השמיימה בשלמות ו"לֹאיִקָּרֵעַ" רק תתקבל ברצון.

ALL RIGHTS RESERVED. TORATHESED.COM 2006-2021