"יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב"; פירוש על דרך אומרם ז''ל (אבות פ''ג מי''ז) אם אין קמח אין תורה וכו', יכוין הכתוב במאמר זה כי כמו שה' נותן מטר לזון ולפרנס כמו כן צריכין הם ללמוד תורה, וזה שיעור הכתוב יטיף כמו שאני מטיף המטר לקחי, וכאלו אמר 'יערוף לקחי כמטר', שאין הקדוש ברוך הוא שואל מהאדם ללמוד תורה עד שמכין לו כדי פרנסתו, וממוצא דבר אתה למד שאם לא יטיפו מפיהם טיפי תורה אין חפץ ה' לתת מטר, והוא מה שפירשנו במאמר התנא (שם) 'אם אין קמח אין תורה' פירוש אם ראית שאין קמח - דע שאין תורה, וטעם שכינה ללימוד תורה לשון זה "יַעֲרֹף", לדמות למעשה המטר שהוא מטיף.
"כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ"; הכוונה כי הדבר אשר אליו יכוין במאמריו הוא שם ה' על דרך אומרם ז''ל (זוהר ח''ג צ''ח:) כל התורה כולה שמותיו של הקב''ה, ועליה הוא אומר יערוף כמטר לקחי שהיא התורה שהיא שמו יתברך ופירש "אֶקְרָא" מלשון 'יקר'. עוד רמז שהגם שתלה להם עסק התורה בטל ומטר לא תהיה הכוונה בלימוד על זה, אלא לקרות בספר תורת ה', והוא אומרו כי פירוש יהיה טעם שם ה' אקרא פירוש לקרות בתורתו שהיא שמו יתברך כדי שיתן גודל לאלהינו, וזו תקרא 'תורה לשמה' לגדל ולפאר שם כבודו, ואומרו אקרא הוא מה שיעשה כל אחד מהם, או על דרך אומרם ז''ל (תיקוני זוהר סט קיב.) שנפשות כל עוסקי תורה הם ניצוצי משה ולא דור המדבר לבד אלא עד סוף כל הדורות כל העוסק בתורה כרוך הוא במשה, ולזה כינה עסק התורה של ישראל אליו ואמר אקרא והבן.
עוד ירצה אומרו כי שם ה' וגו' נתינת טעם להנאמר אחר כך שהוא "הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ", והוא על דרך מה שאמרו ז''ל (שוח''ט כט יב) בפסוק (תהלים כב ד) "יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל" שלא ישב ה' על כסא התהלות עד שאמרו צבא השמים "בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" ולא היה לו נחת רוח כשאמרו לו 'אלהי שמים וארץ' ו'אלהי המלאכים', ולזה בא דברו הטוב כאן ואמר "הָבוּ גֹדֶל" ומעלה לדבר זה שאינו חפץ ליקרא אלא אלהינו, והוא אומרו "לֵאלֹהֵינוּ" כי באמצעות שקוראים בתורה שהוא שם ה', והוא אומרו "כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא" בזה כשמשבחין העליונים ואומרים "בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" שבח זה יש בו גדולה ושבח, מה שאין כן כשאין ישראל עוסקים בתורה ואומרים המלאכים 'ברוך ה' אלהי ישראל' שבח זה גרוע מאד מטה מטה, וישתקע הדבר, שהרי הם מכחישים חס ושלום כשאין עוסקין בתורתו שבאמצעותה יחס אלהותו עלינו.
