"וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יְ-ה-וָ-ה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם"; טעם שהזכירם בפרטות, לצד שכל אחד יש בו בחינה מעולה, "אֶל אַבְרָהָם" שנתעלה לצד שהוא אשר הכיר את בוראו תחלה מבלי שיקדים אליו דבר ממנו יתברך, כי הלא תמצא כל מי שקדם לו ידיעה מהבורא ממעשיו והנהגתו עם ברואיו אין לשבח אותו כשילך בדרך בחר לו יה, כי כל משכיל יבחר בטוב ובפרט בטוב השלם והערב והמופלא הוא דרך ה';
מה שאין כן אברהם כי דבק בה' קודם שיוכר אצלו מדותיו יתברך והנהגתו, וכבר כתבתי כי לאברהם למנה שיקראו לו "אוהבו של מקום" פי' אהבת האמת אהבת הטוב, כי הגם שעדיין לא הכיר ממנו אלא הנסיונות הגדולות. אף על פי כן דבק בה' ואהבו וכמו שכתבנו במקומו.
"אֶל יִצְחָק" שהיתה בו בחינה אחרת שפשט צוארו על גבי המזבח. ואל יעקב שהיה שלם שלא יצתה ממנו טיפה מאוסה כישמעאל ועשו, והכוונה בזה שלכל ג' הדרגות הצדיקים בחירי עולם לא נגליתי עליהם אלא "בְּאֵל שַׁדָּי" שהוא גילוי הדרגה למטה מהדרגת גלוי שנתגלה למשה שהוא בשם ה' (הוי"ה) כאומרו אני ה', והכוונה בזה להודיעו כי הוא כפוי בטובתו של מקום שכל כך החשיבו מהאבות והוא מדבר לפניו במיעוט דרך ארץ. והגם שמצינו שאמר בנבואת האבות גם כן (בראשית יח א) "וַיֵּרָא אֵלָיו ה'", מדבר ה' כאן אתה למד כי הכתוב שם יגיד שנגלה להם ה', אבל לא השיגו לדעת ולהכיר בחינה זו הנפלאה, והוא אומרו "וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם" פי' שלא נתודעה להם בחינה זו העליונה עוד ירצה באומרו "וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי" וגו' פי' הודעת יחוד ב'-שמות יחד שהם שמי ה' שנודעתי לך כאומרו וידבר אלהים אני ה', והוא סוד אומרו (מ"א יח) ה' הוּא הָאֱלֹהִים, והוא סוד אומרו (זכרי' יד) ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, לא נודעתי להם להאבות פי' סוד ב' שמות יחד, שמי, ה', שהם אלהים הוי"ה שהדין יעשה רחמים ורחמים יעשו משפט לא נודעתי, והבן.
ואמר "לֹא נוֹדַעְתִּי" כי ה' ברוך הוא הוא שמו ושמו הוא, ואינו כשאר הנבראים שחלוקים משמם ושמם חלוק מהם, אשר על כן לא יצדק לומר לא הודעתי כי השם הוא המדבר ואם כן צריך לומר "לֹא נוֹדַעְתִּי".
עוד ירצה כי בא האדון ברוך הוא להשיב למשה על ששלחו קודם הקץ, ואמר כי הגם ששם קץ לחושך לצאת בני ישראל מארץ מצרים והקץ עדיין לא נשלם, יש לך לדעת כי הקץ שעשיתי להאבות הוא בחינת "אֵל שַׁדָּי" ובו שמתי לגלות גבול ואמרתי לו די, אבל בחינה אחרת "לֹא נוֹדַעְתִּי" פי' לא אמרתי להם הקץ שיהיה באמצעות הרחמים אם יבקשו ויעוררו רחמים כמו שעשו ישראל שבקשו ממני רחמים וידפקו על דלתי הרחמים קודם הקץ לא נודעתי להם, ולכן הגם שלא שלמו ימי העינוי והצרה אף על פי כן רחמתי עליהם במדת הוי"ה, והוא אומרו בתחלה אני ה', והבן.
עוד ירצה על זה הדרך "וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם" פי' איך אעלים רחמים מעם זה אשר הם בני בחוני שנגליתי על אבותם, ולא לאחד בלבד אלא לשלשת האבות לכל אחד בזמנו, ולזה הפסיק ביניהם אל אברהם אל יצחק ואל יעקב ולא אמר אל אברהם ויצחק ויעקב וזה יגיד שבח כל אחד בפני עצמו "בְּאֵל שַׁדָּי" הוא חיבת גילוי שכינה. ואומרו "וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם" פי' עדיין לא הודעתי מדת רחמי להם, שכל ההבטחות שהבטחתים עדיין לא הבאתי עליהם, ואני חפץ להודיע להם מדת רחמי כי להם יאותו. ונתכוין ה' בזה להודיע גודל חיבתם בעיניו.
Comments