"אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ אַל תִּירָא כִּי אִתְּךָ אָנֹכִי"


טעם אומרו "אָבִיךָ" ללא צורך, גם דייק לומר אביך ב"אַבְרָהָם" ולא אמר 'אברהם ויצחק אבותיך', נתכוין למעט עשו מירושת אברהם ועשה יעקב הוא היורש אברהם; לא שתגיע הירושה ליצחק וממנו ירשנה יעקב, שאם כן תגיע הירושה לעשו, וחששת ישמעאל אינה, כי כבר כתבתי (לעיל טז) שמשפט עבד יש לו דכתיב (לעיל כא) בן האמה ולא בנך וגופו קנוי ליצחק, ואין טענת עשו בו כי ירושת אברהם נתנה ליעקב ולא לעשו.


והגם שבן מומר יורש את אביו דבר תורה (קידושין יח.) כאן, כשנתן ה' לאברהם מתנות וברכות וכדומה נתנם לו על מנת שאחריו ליעקב, כאומרו "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע". והגם ששם 'זרע' לא יריע לנחלה שיירש, הגם שאינו נקרא זרעו, הרי מצינו ש'זרע פסול' יקרא גם כן זרע כדאיתא בסנהדרין (סד:) כי מזרעו נתן למולך לרבות 'זרע-פסול' הרי שיקרא 'זרע'. אלא דסתם 'זרע' הוא כשר וכשממעט כאן עשו שלא יקרא 'זרע', מיעט אפילו 'זרע-פסול' לא יקרא לו, וממוצא דבר אתה למד שאין לו בו ירושה. וכמו שגילה ה' לבסוף שנותן ליעקב כל ברכות אברהם. ומה שלמדו בש''ס (קידושין יח.) מפסוק כי ירושה לעשו נתתי וגו', היינו שירשוהו בניו לעשו לא שעשו ירש ח''ו כי פשיטא שאין לו חלק ונחלה באברהם.

ALL RIGHTS RESERVED. TORATHESED.COM 2006-2021