"וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ"


קשה שמדבריו כאן משמע שאחר שישמעו וישמרו ויעשו כל המשפטים בזה יזכו לשמור להם הבטחתו, וממה שאמר בפרשה זו עצמה (ט' ה') "לֹא בְצִדְקָתְךָ" וגו' "כִּי בְּרִשְׁעַת" וגו' "וּלְמַעַן הָקִים" וגו' זה יגיד שהגם שאין להם צדקה בהכרח שיקיים ה' את השבועה, וזה לך האות כי לא בצדקתו בא וירש מה שירש, ואולי כי כניסתם לארץ היתה בשביל שבועת האבות ותנאי הוא הדבר אם ישמרו ויעשו - ישמור ה' המתנה לעולם ועד, והוא אומרו כאן "וְשָׁמַר ה'", ואם לא ישמרו תהיה קיום השבועה בזמן המועט שנכנסו לארץ וישלחם לנפשם:


עוד יתבאר על זה הדרך לפי שהבטחת אברהם מצינו שאמר לו שני הבטחות: א' להוציאם ממצרים ויביאם אל ארץ כנען דכתיב (בראשית ט''ו י''ד) "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל... וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה", ב' לתת לו מנהר מצרים עד נהר פרת ועשרה אומות, והן עתה הגם שלא היו צדיקים כמצטרך כאומרו "לֹא בְצִדְקָתְךָ" וגו' אף על פי כן קיים ה' לבניהם הבטחה ראשונה שהוציאם ממצרים והביאם אל הארץ והנחילם שיעור המספיק, והלא תמצא שאפילו שיעור הצריך להם לא נחלו שהרי בני יוסף עומדים וצווחים שלא הספיקם נחלתם (יהושע י''ז), הדי שעדיין לא הגיעה לידם הבטחת מנהר מצרים עד נהר פרת ועשרה אומות, לזה אמר משה "עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן" וגו' "וְשָׁמַר ה'" וגו' "אֶת הַבְּרִית" וגו' פירוש לתת מנהר מצרים ועשרה אומות בשלימות:


עוד ירצה על זה הדרך "עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן" וגו' לא תצטרכו לזכות בטוב ה' ובחסדו מצד שבועת האבות, אלא תזכו מצד עצמיכם לשמור ה' לכם הברית וגו' שנשבע לאבותיכם, כי אינו דומה הבא לזכות בשביל עצמו כמו לזכות בשביל אבותיו, והוא שדקדק לומר לך "אֶת הַבְּרִית" ולא אמר 'ושמר לך ה' אלהיך' וגו' שנתכוון להסמיך תיבת "לְךָ" עם תיבת "הַבְּרִית" להעירך לדכרינו, ולדרך זה אומרו "וְשָׁמַר" פירוש שכל הבטחות ה', ואין צריך לומר בריתו, הם בטוחים ושמורים לעולם ועד;


ודברים אלו כנים הם שהלא אברהם זכה לכל הכבוד לצד מעשיו, ואם ישראל ישמרו תורת ה' למה יגרעו לבא בכח זכות אבות ואדרבא שלהם גדול משל אבותיהם כי הם עמדו על הר סיני וגם היותם מצווים בתורה ובמצות מה שאין כן האבות שלא נתנה להם התורה, ומעתה גדול כח הבנים כשיטיבו מעשיהם מכח האבות.