יש לדעת למה שינה הכתוב להקדים הרואה קודם הנראה - שהתחיל לדבר בו שהיה לו לומר 'וירא ה' אליו' וכמו כן מצינו שדבר בכל המקומות הקודמות (י''ב ז') וירא ה' אל אברם וגו' לזרעך וגו', וירא ה' אל וגו' אני אל שדי (יז א): ונראה כי כוונת הכתוב הוא שבא להודיע שהשרה הקב"ה שכינתו עליו ונעשה מרכבה לשכינה, ותמצא שאמרו ז''ל (ב''ר פמ''ז) שהאבות מרכבה לשכינה.
והוא אומרו וירא אליו ה' שגילה ה' שכינתו אליו, ולזה הקדים תיבת "אֵלָיו" להזכרת ה' לומר שנתגלית עליו השכינה, מה שלא נשמע באומרו 'וירא ה' אליו' כי ה' יפסיק בין הגילוי למתגלה בו, והבן. ולזה תמצא שלא נאמר עוד "וַיֵּרָא" בכל הנבואות הנאמרות לאברהם אחרי זאת אלא ויאמר ה' כי מצוי הוא לפניו עטרה לראשו.
