"וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה' וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט"
כל הכתוב "וַיֵּלֶךְ אַבְרָם... וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט" מיותר, שהרי אומר בסמוך בסדר הודעת ההליכה (פסוק ה') "וַיִּקַּח אַבְרָם... וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת", אכן כוונת הכתוב הוא להודיע חיבתו של אברהם שלא נתעכב אפילו שעה אחת אלא בגמר דברי ה' "לך לך" תכף וילך אברם ולא נתעכב לשום סיבה ועזב את אביו ומולדתו. ושעור תיבת כ''ף כאשר הודעת הזמן שהיה סמוך לדבר ה' אליו. והודיע הכתוב כי לוט, לצד דביקותו באברהם, הלך אתו, פירוש - לא לצד קיום מאמר ה', אלא ראהו הולך והלך עמו. וכוונתו בהודעה זו כי הגם שנתחכם אברהם לחפוז ללכת לבל יתחברו עמו ממולדתו ומבית אביו אף על פי כן לא הועיל בערך פרט זה והלך אתו לוט.
עוד ירצה להיות שאמר לו ה' הבטחות תועליות הרבה כשילך לו מארצו וכו', אם כן, הגם שילך יסבור הרואה כי אין להחזיק לו טובה על זה שאפילו קל שבקלים כשיראה כל התועליות ימהר ליסע, לזה הודיע הכתוב צדקותו של אברהם כי מה שהלך לא לצד הבטחות האמורות אלא לעשות דבר ה'. ודקדק לומר "כאשר דבר" ולא 'כאשר אמר' כמו שהתחיל בתחילת הפרשה – "ויאמר ה'" לאמת כדברינו. והוא, יש לך לדעת כי כל מקום שיאמר הכתוב דיבור יגיד על דבר קשה, והאמירה היא רכה. וכאן הזכיר בתחילת הפרשה "ויאמר ה'" לצד שכל הדבר הוא להנאת אברהם, ובמעשה אברהם אמר "כאשר דבר" פירוש שעשה הדבר לצד גזירת מלך עליו ולא לתועלת הנמשך לו.
עוד ירצה להודיע כי אברהם הלך כאשר דבר אליו ה' בסמוך, ומה נאמר בדברי ה', "אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ", שלא הודיעו מקום אשר יבא שמה ואף על פי כן הלך מארצו וסמך על מה שיודיעהו ה' כשירצה מבלי חשוב לומר איך אצא מהעיר קודם שנדע המקום, וזה נסיון גדול, ואחר כך הודיע הכתוב הוצאת את אשר עמו שלא ניסה ה' אותם בדבר זה אלא הודיע המקום ואחר כך יצאו, והוא אומרו בפסוק שאחרי זה" ויקח אברם... ויצאו ללכת ארצה כנען", ולא הוצרך הכתוב להודיע, כי ה' הודיעו המקום, כי הוא מובן מעצמו.
