'אמר לשון 'גמול' להעיר שבמקום שיגמלוהו טובות כעל כל אשר גמלם, הנה הם משלמים רעה תחת טובה, ואומרו "עַם נָבָל וְלֹא חָכָם" ואין חכם הפכיות הנבל, לומר שהגם שיהיו עם נבל מטבעם - אם היו חכמים לא היו נבלים עם ה', כי הנבל יכיר שחושך מיושר אך למחסור ולא יהיה נבל.
והוא מה שגמר אומר "הלא הוא אביך" וגו', סדר ד' חלוקות:
א' שהוא ברא את האדם וכנגד זה אמר 'הוא אביך';
ב' שקנה אותנו לעבדים במה שהוציאנו מיד פרעה והחיה אותנו במדבר והביא אותנו לארץ מלאה כל טוב וכנגד זה אמר 'קנך';
ג' שתקן אותנו תיקון מעולה ורם בתת שכינתו בתוכנו וניבא אותנו, וזה תיקון גדול שעשה אותנו כלי ראוי לקבל הנבואה, וכנגד זה אמר 'עשך' פירוש מעשה חדש מלבד הבריאה הרמוזה במאמר אביך;
ד' שתכן אותנו התכוננות הנצחי לזכות בו חיי עולם הבא שהוא העיקר, והכוונה בכל זה הוא שאין הנבל עושה נבלה עם גדר זה, אם לא לצד היותו סכל - והוא אומרו "נָבָל וְלֹא חָכָם".
