וכי היום הוא מצוה? והלא כבר צוה בהר סיני, ורש''י ז''ל פירוש 'בכל יום יהיו בעיניך חדשים'. ונראה שכונת הכתוב היא על זה הדרך לפי שכל התורה צוה אותה ה' בהר סיני בין דברים שיש בהם קום-עשה באותו זמן בין דברים שאינם בקום-עשה אלא לאחר זמן, כאותם האמורים בפרשה זאת בכורים ומעשרות שאינם נוהגים אלא בארץ;
וצוה ה' אותם הגם שלא היה זמנם מטעם כדי ללמוד אותם ולקבל שכר על קבלתם, ואמר להם משה כי הן היום מצוה אותם לעשות החוקים האלה שהם בכורים ומעשרות, שעד היום נצטוו ללמוד דיניהם לבד, והיום הזה מצוה אותם לעשות - כי הגיעו לארץ, ותיבת "היום" לאו דוקא, אלא זכר זמן המוכן בשם 'היום הזה'.
