"וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"


צריך לדעת למה קראו "מִקְדָּשׁ" ותיכף חזר בו וקראו משכן דכתיב "אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן".


ונראה כי אומרו "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ" היא מצות עשה, כוללת כל הזמנים - בין במדבר בין בכניסתן לארץ בכל זמן שיהיו ישראל שם לדורות, וצריכין היו ישראל לעשות כן אפילו בגליות, אלא שמצינו שאסר ה' כל המקומות מעת שנבנה בית המקדש כאומרו (דברים י"ב ט') "כִּי לֹא בָּאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה", ולזה לא אמר ועשו משכן שיהיה נשמע שעל אותו זמן לבד נאמרה מצוה זו.


ואחר שצוה דרך כלל, אמר פרט הנעשה במדבר - שאינו מקום לבנות בו בנין אבנים שיעשה משכן כסדר האמור. ותמצא שכתב רמב"ם בפ"א מהלכות בית הבחירה מצוות עשה - לעשות בית לה' דכתיב "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ" עד כאן, וטעמו הוא משינוי הלשון כמו שכתבנו. עוד ירצה באומרו "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ" כי מעת שעושים אותו לשמו יתברך כאומרו לי הגם שעדיין לא שרתה בו שכינה הרי הוא מקדש ודין קודש יש לו.