תורַת הַמְּצרָע = המוציא שם רע


על הפסוק: "זאת תִּהְיֶה תורַת הַמְּצרָע" (יד, ב) אומר המדרש: 'הדא הוא דכתיב: "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב" (תהילים לד, יג);


ונשאלת השאלה מהו לכאורה הקשר בין שני פסוקים אלה?


והמדרש מוסיף: 'מעשה ברוכל אחד שהיה מחזר בעיירות שהיו סמוכות לציפורי, והיה מכריז ואומר: מי שמבקש לקנות סם-חיים יבוא ויטול!... והכל נדחקו אל רוכל זה לקנות ממנו את אותו סם-חיים עליו הכריז;


'קרב לביתו של ר' ינאי שהיה יושב ופושט בטרקלינו (כלומר לומד תורה) שמעו מכריז, הציץ עליו ר' ינאי ואמר לו: בוא עלה לכאן ומכור לי; אמר לו: לא אתה צריך ולא שכמותך (כלומר, בני אדם העוסקים בתורה אינם זקוקים לסם זה);


הטריח עליו (הפציר בו ר' ינאי), עלה אצלו והוציא לו ספר "תהילים" והראה לו פסוק זה – "מִיהָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּיםאהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב" ומה שכתוב אחריו "נְצר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה, סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ";


אמר ר' ינאי: כל ימי הייתי קורא את המקרא הזה, ולא הייתי יודע היכן הוא פשוט (כלומר לא עמדתי על עמקות פשטותו), עד שבא רוכל זה והודיעו לי בהכרזתו זו; אמר ר' חגי: אף שלמה מכריז ואומר: "שמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנו שמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ" (משלי כא, כג), לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר להם: "זאת תִּהְיֶה תורַת הַמְּצרָע" – תורת המוציא שם רע'.