"וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם"


מה ברכה היא זו "וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם", והלא אפילו בתוכחה, כאשר יהיה "ולא תשמעו", גם כן אמרה תורה: "לא מאסתים ולא געלתים"?


ברם, הכוונה שבדבר היא אחרת לחלוטין. השם-יתברך מבטיח בזה, כי באם תלכו בחוקותי הרי "ונתתי משכני בתוככם" – תהא השכינה שרויה בקרב ישראל ויהיו קדושים בעצם מהותם, כדוגמת הנפש שהיא חלק אלוה ממעל.


והכוונה היא איפוא, שלא יצטרך השם-יתברך למרק ולהגעיל ("תגעל" מלשון הגעלה ברותחין) אותם, כדרך שמוצאים בליעת-איסור מתוך כלי על ידי הגעלה, אלא יהיו קדושים וטהורים בעצם מהותם.