הזהירות הנדרשת מלשון הרע


'אם באת ליזהר שלא תלקה בצרעת - לא תספר לשון הרע'; לשון רש"י. ולפי דעתי שהיא מצות 'עשה' ממש כמו "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" (שמות כ, ח) "זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם" (שם יג, ג) "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק" (להלן כה, יז) כולם מצוה;


אם כן גם זה כמותם והיא אזהרה מלדבר לשון הרע יצוה במצות 'עשה' שנזכור העונש הגדול שעשה ה' לצדקת הנביאה, שלא דברה אלא באחיה גמול חסדה אשר אהבתו כנפשה, ולא דברה בפניו שיבוש ולא בפני רבים רק בינה לבין אחיה הקדוש בצנעה, וכל מעשיה הטובים לא הועילוה;


גם אתה אם "תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן דֹּפִי" לא תנצל ולשון ספרא (בחקותי פרשה א ב ג) כשהוא אומר "וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְו‍ֹת הָאֵלֶּה" (ויקרא כו יד) הרי מה שכתוב בתורה אמור אם כן, למה נאמר 'ואם לא תשמעו לי להיות עמלים בתורה' וכן הוא אומר "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" - יכול בלבך כשהוא אומר 'שמור' הרי שמירת הלב אמורה, הא מה אני מקיים 'זכור' שתהא שונה בפיך וכן הוא אומר 'זכור אל תשכח' וגו';


וכן הוא אומר "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם" יכול בלבך כשהוא אומר 'השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות' (פסוק ח) הרי שמירת הלב אמורה, הא מה אני מקיים 'זכור' שתהא שונה בפיך, וכן הוא אומר "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק" יכול בלבך כשהוא אומר 'לא תשכח' הרי שכחת הלב אמורה, הא מה אני מקיים 'זכור' שתהא שונה בפיך ופירושה כי אצלם השמר בנגע הצרעת מנגע הצרעת לשמר מאד שלא תבואך ולעשות בה ככל אשר יורו אתכם הכהנים;


ו"זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם" שתהא מזכיר זה בפה תמיד, ומכאן נראה שרבותינו יעשו אותה מצוה לא ספור ועצה בלבד להנצל מן הנגעים ואיך יתכן שלשון הרע שהוא שקול כשפיכות דמים לא תהיה בו בתורה 'לא תעשה' גמור או לאו הבא מכלל עשה אבל בכתוב הזה אזהרה גדולה בו להמנע ממנו בין בגלוי בין בסתר בין במתכוין להזיק ולהבזות בין שאין מתכוין להזיק כלל וזו, מצוה מכלל תרי"ג מצות ושכחה בעל הלכות גדולות וכל המונים המצות אחריו.