"לְדָוִד אֵלֶיךְ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא אֱלֹהַי בְּךְ בָטַחְתִּי"

בֹּא רְאֵה, אַף עַל גַּב שֶׁתְּפִלָּה תְּלוּיָה בְּמֶלֶל וְדִבּוּר הַפֶּה - הַכֹּל תָּלוּי בְּעִקַּר הַמַּעֲשֶׂה בַּתְּחִלָּה, אַחַר כָּךְ בְּדִבּוּר וּבְמֶלֶל הַפֶּה. אֵיזֶה מַעֲשֶׂה?

אֶלָּא אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם בַּתְּחִלָּה כְּמוֹ תְּפִלָּה זוֹ. וְלֹא יִתְפַּלֵּל אָדָם תְּפִלָּה, עַד שֶׁיִּרְאֶה מַעֲשֶׂה בַּתְּחִלָּה כְּמוֹ הַתְּפִלָּה. מַעָשֶׂה רִאשׁוֹן (בראשונה מעשה) בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם קָם - צָרִיךְ לְטַהֵר עַצְמוֹ בַּתְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ יְקַבֵּל עָלָיו עֹל זֶה, יִפְרֹשׂ עַל רֹאשׁוֹ פְּרִיסַת מִצְוָה. אַחַר כָּךְ יִקָּשֵׁר קֶשֶׁר הַיִּחוּד, שֶׁהֵם תְּפִלִּין, (מהו תפלין, ') תְּפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ וְשֶׁל יָד, וּלְתַקְּנָם בְּקֶשֶׁר אֶחָד בִּשְׂמֹאל וְעַל הַלֵּב, כְּפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ (שיר השירים ב) שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וְגוֹ'. וְכָתוּב (שם ח) שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךְ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךְ. וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ. וְזֶהוּ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁבַּתְּחִלָּה.

אַחַר כָּךְ, בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם נִכְנָס לְבֵית הַכְּנֶסֶת, יְטַהֵר עַצְמוֹ בַּתְּחִלָּה בַּקָּרְבָּנוֹת, בְּדִבּוּר הַפֶּה. אַחַר כָּךְ יְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת זֶה, לִפְרֹשׂ עַל רֹאשׁוֹ (פרישת מצוה) בְּשִׁבְחֵי דָּוִד הַמֶּלֶךְ, כְּמוֹ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁפּוֹרֵס עַל רֹאשׁוֹ פְּרִישַׂת מִצְוָה. אַחַר כָּךְ תְּפִלַּת מִיֹּשֶׁב כְּנֶגֶד תְּפִלִּין שֶׁל יָד, וְאַחַר כָּךְ תְּפִלַּת מֵעֹמֶד שֶׁהִיא כְּנֶגֶד תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ. וְזֶה כְּמוֹ זֶה. מַעֲשֶׂה כְּמוֹ דִבּוּר. וַדַּאי בְּמַעֲשֶׂה וְדִבּוּר תְּלוּיָה הַתְּפִלָּה.

וְאִם פּוֹגֵם אֶת הַמַּעֲשֶׂה, הַדִּבּוּר לֹא מוֹצֵא מָקוֹם שֶׁשּׁוֹרֶה בּוֹ, וְזוֹ לֹא תְפִלָּה, וְנִפְגָּם הָאִישׁ הַהוּא לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, (ולא עוד, אלא) שֶׁצָּרִיךְ לְהַרְאוֹת מַעֲשֶׂה וּלְמַלֵּל דִּבּוּר עָלָיו, וְזוֹהִי תְּפִלָּה שְׁלֵמָה. אוֹי לָאִישׁ שֶׁפּוֹגֵם בִּתְפִלָּתוֹ, עֲבוֹדַת רִבּוֹנוֹ, עָלָיו כָּתוּב (ישעיה א) כי תבאו לראות פני וגו'. גם כי תרבו תפלה אינני שמע. שהרי במעשה ודבור הדבר תלוי.