"הַלְה' תִּגְמְלוּ זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ"; ששכחו הטוב שעשה להם ולא חכם להבין את הנולד שיש בידו להטיב ולהרע לשון רש"י;
ואונקלוס תרגם "עמא דקבילו אורייתא עשאו מן נבל תבל" (שמות יח יח) שפירש בו מלאה תלאה יאמר עם שנלאו בעשיית התורה ולא יתחכמו - שהיא לטוב להם כל הימים;
וכן אמר 'בגוי נבל' (פסוק כא) בעמא טפשא שנלאו להיות חכמים או בעלי דת ור"א אמר 'נבל במעשה ולא חכם בלב', ולפי דעתי העושה טובת חנם יקרא 'נדיב' ומשלם רעה למי שהטיב עמו יקרא 'נבל' והוא שאמר (ישעיהו לב ה) "לֹא יִקָּרֵא עוֹד לְנָבָל נָדִיב" כי הוא הפכו ולכך אמרו על נבל הכרמלי (שמואל א כה כה) כשמו כן הוא נבל שמו ונבלה עמו, כי דוד עשה עמו טובה גדולה ושמר את כל אשר לו והוא לא רצה לשלם לו גמול, ויעט במלאכיו ויבזהו;
וזהו טעם הכתוב בחבריו של איוב (איוב מב ח) "לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת עִמָּכֶם נְבָלָה" כי היו הם מלמדים זכות על מעשה השם הנכבד והנורא שהוא במשפט, ואם ירע להם תראה נבלה, ויתכן שיקרא כן בעבור שהוא נופל מבני אדם כאשר יאמר "כְּאֵלָה נֹבֶלֶת עָלֶהָ" (ישעיהו א ל) כמו נופלת עליה ויקראו המתה "נבלה" שנפלה לארץ ומתה כמו שאמר (שופטים יד ח) "לִרְאוֹת אֵת מַפֶּלֶת הָאַרְיֵה";
אם כן יאמר הכתוב 'הזאת תגמלו את השם על הטובות שעשה עמכם - עם נבל שהוא משלם רעה תחת טובה, ולא חכם לדעת כי לנפשם גמלו הרעה הזאת לא לאל כענין שנאמר (איוב לה ו ז) "אִם חָטָאתָ מַה תִּפְעָל בּוֹ וְרַבּוּ פְשָׁעֶיךָ מַה תַּעֲשֶׂה לּוֹ, אִם צָדַקְתָּ מַה תִּתֶּן לוֹ אוֹ מַה מִיָּדְךָ יִקָּח" הלא האל הוא אביך כי הולידך וגדלך והוא קנך ששמך קנין, כי הוציאך מאין והיית יש, וכל יש יש לו קנין כענין שנאמר "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ" (משלי ח כב) וכן "קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" (בראשית יד יט) כאשר פירשתיו והוא צור עשך ויכוננך כלשון "וַיְכֻנֶנּוּ בָּרֶחֶם אֶחָד"
