"וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי"


רַבִּי אַבָּא פָּתַח, (תהלים יט) הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רַב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים. כַּמָּה עֶלְיוֹנִים הֵם דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, כַּמָּה מְכֻבָּדִים הֵם, אֲהוּבִים הֵם לְמַעְלָה, אֲהוּבִים הֵם לְכֻלָּם, בִּגְלַל שֶׁהֵם שֵׁם קָדוֹשׁ. וְכָל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, מִשְׁתַּדֵּל בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ וְנִצָּל מֵהַכֹּל. נִצָּל בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְנִצָּל בָּעוֹלָם הַבָּא. בֹּא וּרְאֵה, כָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, אָחוּז בְּעֵץ הַחַיִּים. כֵּיוָן שֶׁאָחוּז בּוֹ - בַּכֹּל אָחוּז, שֶׁכָּתוּב (משלי ג) עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְגוֹ'.


רַבִּי יִצְחָק אָמַר, כָּל מִי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, יֵשׁ לוֹ חֵרוּת מֵהַכֹּל, חֵרוּת מִמִּיתָה כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, מִשּׁוּם שֶׁחֵרוּת שׁוֹרָה עָלָיו וַאֲחוּזָה בוֹ. אִלּוּ יִשְׂרָאֵל מִתְעַטְּרִים בַּתּוֹרָה, יִנָּצְלוּ מֵהַכֹּל, וְלֹא יִמָּצְאוּ בַגָּלוּת. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (אלו ישראל משמרים את התורה, ינצלו מהכל, ולא ימצאו בגלות. כתוב) (שמות לב) חָרוּת עַל הַלֻּחֹת, אַל תִּקְרֵי חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת. וְחֵרוּת זוֹ (בארוה) נִמְצֵאת בַּתּוֹרָה. הַתּוֹרָה הִיא כֹּחַ הַיָּמִין, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג) מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ. וְהַשְּׂמֹאל נִכְלָל בַּיָּמִין. מִי שֶׁעוֹשֶׂה יָמִין שְׂמֹאל וּשְׂמֹאל יָמִין, הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ מַחֲרִיב עוֹלָם.


בֹּא וּרְאֵה, אַהֲרֹן יָמִין, לְוִיִּם שְׂמֹאל. קֹרַח רָצָה לַעֲשׂוֹת חִלּוּף הַיָּמִין לַשְּׂמֹאל, וּמִשּׁוּם זֶה נֶעֱנַשׁ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁנִּמְצָא בּוֹ לָשׁוֹן הָרָע, וְנֶעֱנַשׁ בַּכֹּל. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, הַשְּׂמֹאל נִכְלל תָּמִיד בַּיָּמִין. קֹרַח רָצָה לְהַחֲלִיף תִּקּוּן שֶׁלְּמַעְלָה וּלְמַטָּה, בִּגְלַל זֶה נֶאֱבַד מִלְמַעְלָה וּלְמַטָּה.


וַיִּקַּח קֹרַח. מַה זֶּה וַיִּקַּח? לָקַח עֵצָה רָעָה לְעַצְמוֹ. כָּל מִי שֶׁרוֹדֵף אַחַר מַה שֶּׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ - זֶה בּוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ - נֶאֱבָד מִמֶּנּוּ. קֹרַח רָדַף אַחַר מַה שֶּׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ - אֶת שֶׁלּוֹ אִבֵּד, וְאַחֵר לֹא הִרְוִיחַ. קֹרַח הָלַךְ בְּמַחֲלֹקֶת. מַה זֶּה מַחֲלֹקֶת? פְּלוּגְתָּא. מַחֲלֹקֶת שֶׁלְּמַעְלָה וּלְמַטָּה. וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְחַלֵּק תִּקּוּן הָעוֹלָם, נֶאֱבָד מִכָּל הָעוֹלָמוֹת. מַחֲלֹקֶת הִיא מַחֲלֹקֶת שֶׁל הַשָּׁלוֹם, וּמִי שֶׁחוֹלֵק עַל הַשָּׁלוֹם חוֹלֵק עַל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, מִשּׁוּם שֶׁשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ נִקְרָא שָׁלוֹם.


בֹּא וּרְאֵה, אֵין הָעוֹלָם עוֹמֵד אֶלָּא עַל שָׁלוֹם. כְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם, לֹא יָכֹל לְהִתְקַיֵּם וְלַעֲמֹד, עַד שֶׁבָּא וְהִשְׁרָה עָלָיו שָׁלוֹם, וּמַהוּ? שַׁבָּת, שֶׁהִיא שְׁלוֹם הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, וְאָז עָמַד וְהִתְקַיֵּם הָעוֹלָם. וּמִי שֶׁחוֹלֵק עָלָיו, יֹאבַד מֵהָעוֹלָם. צְלָפְחָד חָלַק עַל שַׁבָּת, שֶׁהָיָה (במדבר טו) מְקוֹשֵׁשׁ עֵצִים. מִי אוֹתָם עֵצִים? אוֹתָם עֵצִים אֲחֵרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וְאֵלּוּ דִּבְרֵי (אילנות) חֹל, וְחֹל בַּקֹּדֶשׁ לֹא שׁוֹרֶה, (מכאן והלאה דברי חל בשבת אסור ודאי) שֶׁחָלַק עַל שָׁלוֹם שֶׁלְּמַעְלָה. רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, כָּתוּב (תהלים קיט) שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךְ וְגוֹ'. הַתּוֹרָה הִיא שָׁלוֹם, שֶׁכָּתוּב (משלי ג) וכל נתיבתיה שלום. וקרח בא לפגם שלום שלמעלה ומטה, ומשום זה נענש מלמעלה ומטה.

ALL RIGHTS RESERVED. TORATHESED.COM 2006-2021