"וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יְ-ה-וָ-ה רֹפְאֶךָ"; על ידי שנאזין למצוות ה' - רמ"ח מצוות עשה, ונשמור על כל חוקיו - שס"ה מצוות לא תעשה, אזי נינצל מכל מחלה.
ומסיים הפסוק: 'כי אני ה' רופאך'. יש לפרש, כי ה' יתברך נתן את התורה לישראל מפני שהוא רופא הנפשות, ולשם כך ירדה הנפש לעולם, לקבל כאן בעולמנו את רפואתה ותיקונה המושלם.
ואכן בכך התעלינו על אומות העולם, שהם נצטוו אלא בשבע מצוות בני נח, שהם מצוות שכליות בלבד, אולם אנו זכינו לקבל סמים מיוחדים שירפאו לגמרי את הנפש העליונה מחולאיה, על ידי התורה ומצוותיה.
כשם שברפואת אדם קיימים שני מישורים: הדברים שאסור לחולה לעשות - להתרחק מהמאכלים המזיקים לו וכדומה, והדברים שהוא חייב לעשות - לקחת סמי רפואה, וכדורי תרופות כדי להתרפא ממחלתו. כך גם ציווה עלינו הקב"ה 365 אזהרות- של 'לא תעשה', שהם בבחינת "סור מרע", ומצד שני נצטווינו ב-248 מצוות 'עשה' שהם בבחינת "עשה טוב".
וזהו שאמר הכתוב "כִּי אֲנִי יְ-ה-וָ-ה רֹפְאֶךָ" - שני סוגי מצוות וחוקים הריני מצווה אליכם, כדוגמת הרופא שיש לו שני סוגי ציוויים כדי להבריא את החולה ולהקימו מחוליו. כך גם אתם מסובבים במצוות עשה ובמצוות לא תעשה, לרפואתכם ותיקונכם.
