"וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ"


סדרת "ויצא" מתווה את הקווים הגדולים בפרשת חיי יעקב בחיר האבות, ואת הנפתולים בהם נפתל עם עצמו, עם העולם המקיף אותו ואף עם אלוהיו, עד הגיעו למעלת נשיא אלוהים כזקנו אברהם. סדרת "וישלח" היא המשך פרשת חיים זו, ובה חל המעבר הגדול, מאותו אדם אשר שמו יעקב מעיד על העקמומיות בחייו, אל השם הנכבד ישראל.


מעבר זה מתרחש בשני שלבים: תחילה נקרא עליו השם ישראל במעבר-יבוק, על ידי אותו איש פלאי עמו נאבק לילה שלם עד עלות השחר, ואשר בסופו של אותו מאבק יעקב מכריחו לברכו, ורק לאחר מכן מקבל שינוי שם זה את אישורו מפי הגבורה.


עוד בסדרה זו קוראים אנו על המפגש בין יעקב לעשו, כאשר העימות ביניהם הוא ענין לענות בו פרשני המקרא, דרשנים והוגי דעות בכל הדורות, והסמליות בדבר זה ניכרת לעין וכמעט ניתנת לתחושה ביד, ויש בעימות זה משמעות לדורות לגבי הכרת דמויות שני האישים עצמם שהפכו לסמלים. כל זה נידון באגדה, בפירושים המתכוונים לפשט ולדרש ולפעמים גם לרמז ולסוד.


לאחר אותן עשרים שנות התרחקות בין האחרים, ניכר כי בינתיים זכה עשו לעלות לגדולה במקום מושבו החדש הר-שעיר, אולם בהיוודע לו דבר חזרת יעקב ארצה, נוהג עשו בארבע מאות איש לקראת הפגישה בין השניים. אמנם ברבות השנים מן הסתם כבר הסיח עשו את דעתו ממה שארע בינו ובין יעקב בנעוריהם, אולם מאידך יעקב איננו יכול לשכוח את העושק שעשק את אחיו, ולפיכך על אף היותו מסוגל לשרות עם אלוהים ועם אנשים, כאן אין הוא מסוגל להרים ראש כנגד אחיו, ולהתגונן מפניו במקרה של התגרות.


בניגוד לדרשת חז"ל כי לקראת פגישתו עם עשו, התקין יעקב עצמו לשלושה דברים, 'לדורון לתפילה ולמלחמה', רש"י המביא דברים אלה מוסיף: 'לא מצינו בפשט הכתוב, כי אם את שני הדברים הראשונים בלבד'; אדרבא מדברי יעקב עצמו משתמע, כי אילו היה עשו תוקף אותו, לא היה יעקב מנסה אלא להציל מה שניתן להציל, כמו שנאמר: "אם יבוא עשו אל-המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה" (לב, ח). יש ביעקב החשש הגדול שמא אין הוא ראוי להגנת ה' שהובטחה לו פעמיים, או כלשון חז"ל 'שמא יגרום החטא', והוא לא יזכה להצלה.


לקראת המפגש הגדול עם עשו, לומדים אנו על המתרחש ומתרגש בנפשו של יעקב מתוך הפסוק – "וַיִּירָאיַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ" (לב, ז), ובעלי המדרש חשים את כפילות הלשון שיש בפסוק זה לכאורה, "ויירא... ויצר לו", וגם רש"י מביא זאת, אולם אין המדרש רואה בזה כפל דברים, והוא מפרש זאת פשוטו כמשמעו: "ויירא" – שמא יהרג, "ויצר לו" – שמא יהרוג'; כלומר, שמא לא תהא לו ברירה אלא לעמוד בפני עשו, להגן על עצמו ועל נשיו ועל ילדיו וכתוצאה מכך יהרג עשו שהוא אחיו.

ALL RIGHTS RESERVED. TORATHESED.COM 2006-2021