תָּנוּ רַבָּנָן, מָה הֵשִׁיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְנֹחַ, כְּשֶׁיָּצָא מִן הַתֵּיבָה וְרָאָה כָּל הָעוֹלָם חָרֵב, וְהִתְחִיל...

רַבִּי פָּתַח, (שם ח, כא) וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם....

לָמָּה נֹחַ נֹחַ פַּעֲמַיִם? אֶלָּא כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ לוֹ שְׁתֵּי רוּחוֹת - רוּחַ אַחַת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְרוּחַ...

איתא באבות (פרק חמישי משה ב' ג') עשרה דורות מאדם ועד נח, להודיעך כמה ארך אפים לפניו, שכל הדורות היו מכעיסין ובאין עד שהביא עליהם את מי...

"וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת";...

'עוד יוסף חי' על התיאור המיוחד שקיבל נמרוד בשונה מחמשת אחיו

הבן איש חי על פירוש המדרש את כפל הלשון "נֹחַ נֹחַ"

התורה מעידה על נח שהיה "אִישׁ צַדִּיק תָּמִים", ובכן מה היה הצורך לציין כי היה כזה "בְּדֹרֹתָיו"? והאם ציון זה הוא לגנאי או לזכות

לכאורה יש כפל-לשון ואריכות, מדוע נכתבה המילה “את” אצל כל אחד מבניו? בנוסף לכך, הרי כבר הוזכר לידתם בפרשה אם כך, לשם מה צוין לידתם שוב

זו הדגשה יוצאת דופן: “צדיק תמים”. היינו, נוסף על היותו צדיק סתם, הגיעה דרגתו אף יותר מכך, וזכה להקרא "צַדִּיק תָּמִים". מה כוונת ההדגשה?