איתא באבות (פרק חמישי משה ב' ג') עשרה דורות מאדם ועד נח, להודיעך כמה ארך אפים לפניו, שכל הדורות היו מכעיסין ובאין עד שהביא עליהם את מי המבול עשרה דורות מנח ועד אברהם, להודיע כמה ארך אפים לפניו, שכל הדורות היו מכעיסין ובאין עד שבא אברהם וקבל שכר כלם. שלמות אריכות אפים האין סופית הנד רק להשם יתברך שהוא גם כן מכנה בתאר ''אין סוף'' ברוך הוא, ואת זאת אפשר לראות ממשניות אלו, והוא, להעניק לעולם מלא של מיליארדי אנשים שאין להקדוש ברוך הוא נחת מהם, והמה הלא להפך רצונו בתכלית בריאת עולמו, ובכל זאת מחיה אותם ומשפיע להם משפע טוב בריאתו בהזרחתו להם חמה ממזרח להאיר להם ולהנותם מזיוה, וירח וכוכבים לשרתם בלילה, ובהצמיחו להם מטוב תולדות הארץ מחיה ומזון, ומניח לפניהם להנות מכל עניני תענוגי העולם, על אף היותם מכעיסים אותו יומם ולילה, כך היא מדתו יתברך.
מלבד ההתבוננות בענין אריכות אפים הנזכרת, יש לנו לראות כאן עד כמה חשובה מעלת הצדיק העושה רצון ה' ומקים את תכלית רצונו יתברך בבריאה, והבה נתבונן, כל סוחר הרוצה להתעשר ולשגשג ולראות פרות הצלחה בעמלו, מבין שיש לו להשקיע, קדם שיראה את תוצאות רוחיו וההשקעה היא בקנית חנות, קנית סחורה במגון פריטים גדול ומושך את עיני הקונים, וכמובן שבתחלת השקעתו הרי הוא רק במצב של הוצאה יתרה, אבל הכל בתקוה לראות את הרוחים שיבואו בהמשך הזמן וברור הוא שיש לו גבול מסים עד כמה מוכן הוא להשקיע ולהוציא כדי לראות רוחים, וכמו כן ברור הוא שאם רואה שעסקו נופל אמנם יתכן שינסה שוב ושוב לקום אבל יש גבול עד כמה יפל ושוב יקום לפתח את עסקיו, שהרי בפעמים או שלש שיפל ודאי יתיאש מלהמשיך בעסקו ויבקש לו דרך אחרת.
נשוב ונתבונן בדרכי השם יתברך, ונראה כמה עמקו דרכיו ומחשבותיו של הקדוש ברוך הוא מלהיות רחוקים מדרכיהם ומחשבותיהם של בני אדם, וכמאמר הכתוב. "כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם".
להקדוש ברוך הוא כביכול משתלם להחזיק ''עסק'' של עולם שלם, מלא בהשקעה אשר אין סוף למספר פרטיה, פרטי הדומם, פרטי הצומח, פרטי החי, פרטי המדבר לאין סוף, כל עצם הבריאה על כל נפלאותיה ועצם חכמתה, לדורות שלמים המתפרשים על פני מאות ואלפי שנים, ובתוכם עוברים מיליארדי אנשים, וכלם מקציפים את הקדוש ברוך הוא ואין בהם ממש בתכלית רצונו בבריאת עולמו, וכל זה למה? בשביל שיודע הקדוש ברוך הוא שיצא רוח מהעסק הזה, יצא לו משהו מכל ההשקעה הזו, ומהי? נשמה של צדיק שיעשה רצונו;
עשרה דורות מכעיסין ומקציפין את הקדוש ברוך הוא, כדאי לו להשקיע עבורם, כי בתם העשרה דורות יבוא צדיק אחד ושמו נח, עשרה דורות לאחר מכן שוב מכעיסין את הקדוש ברוך הוא, הפך רצונו בתכלית בריאת עולמו, ובכל זאת כדאי להשקיע ולקים את עסק העולם ולא לבטלו ולהחריבו, כי בתם אותם עשרה דורות יבוא צדיק אחד ושמו אברהם. והדברים מבארים גם ברמב''ם בפרוש המשניות, שיתכן ויעשה הקדוש ברוך הוא לתת בלב בני אדם ואפלו בלב אלפים מהם לקום לבנות ארמון גדול, ויבנוהו במשך שנים רבות והכל הכל כדאי, כדי שפעם יצטרך צדיק אחד לעבר מדרך שם ולחסות בצלו ממטר הגשם או מחם השמש, ואפלו אם לאחר מכן יפל ויחרב הבנין, כי עשה את תכליתו בשרתו את הצדיק לרגע אחד.
וכמו כן מבאר ב''מסלת ישרים'', שכל הבריאה כלה - לשרת את הצדיק. עין שם. אם כן לראות כמה מעלת צדיק אחד העובד ה' בכל לבו ורצונו, ועד כמה חשוב וכדאי הוא לפני השם יתברך להשקיע עבורו עולם ומלאו וזה בעולם הזה, ולא פחות יגיע לו בעולם הבא. וכמו שאיתא באבות: עתיד הקדוש ברוך הוא להנחיל כל צדיק וצדיק ש''י עולמות, שנאמר: "לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא".
יש לנו להוכיח מכאן, שכל הון שבעולם הגשמי אינו שוה, וכדאי להשקיע אותו ולבזבזו עבור קנית קצת רוחניות. הקדוש ברוך הוא כביכול בזבז ומבזבז עולם שלם המחזיק חוטאים ופושעים המקציפים אותו יתברך, בשביל כמה נשמות יקרות שיש לו בו העושים רצונו. על אחת כמה וכמה יש לאב או למקרב רחוקים להשקיע מכחו, ממונו ומזמנו, עבור הצלת נפש אחת לקרבה להשם יתברך, כי הפסד עולם ומלאו אינו שוה לשכר נפש אחת העושה רצון אביה שבשמים. אם כן הרי שהמביא להקדוש ברוך הוא נפש אחת שזכה לקרבה לתשובה, נחשב יותר ממביא קרבן - עולם מלא, ומקריבו לפני הקדוש ברוך הוא, שהרי כל העולם כלו כדאי הוא בשביל להחזיק בו צדיק אחד.
